לצערכם הרב

 יכול להיות שצ'לסי לא תזכה העונה באליפות אנגליה. יכול להיות שהיא תאבד נקודות מול ניוקאסל או בולטון ויכול להיות גם ש-שש נקודות לא יספיקו לה.

יכול גם מאוד להיות שסטיבן ג'רארד יראה להגנת צ'לסי ביום שלישי איך עולים פעם שלישית בארבע שנים לגמר ליגת האלופות ויۛול גם מאוד להיות שלא.

אבל כל זה כבר ממש לא משנה. יהיה מה שיהיה בחודש מאי, אברהם גרנט סתם השבוע את הפה לכולם, כולל כולם, כל המלעיזים, כל הכותבים חסרי המושג וכל הפרשנים ברבע פאונד.

אם הליגה האנגלית היתה מתחילה ביום בו גרנט מונה למאמן צ'לסי, ߔיא כבר הייתה עשוייה להיות אלופה. למעשה, כשגרנט מונה למאמן צ'לסי הוא היה עם אותו מספר נקודות כמו של היונייטד וזה המצב גם היום.

צ'לסי עם גרנט גם גילתה לא מעט אופי במהלך העונה. מול יונייטד וארסנל היא כבשה צמד שערים. מול התותחנים היא אף רשמהĠמהפך, אחרי שהיא היתה על סף קריסה. 

זכרו גם איך לא הצליח ראפה בניטז להרים את חניכיו אחרי שרשרת תוצאות בינוניות. מול פנרבחצ'ה בליגת האלופות היא התאוששה מהפסד חוץ מביך ורק בשבוע שעבר הוכיחה עמידה בלחצים.

אבל זה לא מספיק לכל אותם סוגדים לארסן ונגר הצרפתי ואלכס פרוגוסון הסקוטי, שניים מהמאמנים הבכירים בתולדות הכדורגל העולמי שראו את ההוא מפתח תקוה משאיר אותם מאחור (את ונגר הרחק מאחור).

יש לא מעט שחקנים השנה בצ'לסי שהייתה זו עבורם שנה מבורכת של פריצת דרך, כמו דרוגבה, אפילו באۜאק, אבל אותם כתבים אנגלים שנוהגים לבלות בעיקר בפאבים למיניהם מעדיפים את המיוחד.

והכי מרגיזים הם אותם פרשנים/בלוגרים ישראלים/אנגלים שאני מעריך שלא ניהלו מעולם שיחה עם גרנט או עם טל בן חיים, אבל הם כבר יסבירו לכם למי צריך לפרגן ולמי לא. הם יחגגו כשגӨנט יפסיד בגמר גביע הליגה לקבוצה שהייתה בכושר הטוב ביותר באותה תקופה ויכתבו בצהלה כשיסיים בתיקו עם וויגאן, כאילו היתה זו בית"ר שמשון תל אביב.

אז תתחילו כולכם לעכל, אלה שאוכלים היום את הלב. החל מה-26 באפריל 2008 יש מאמן בכיר חדש באירופה. קוראים̠לו, לצערכם הרב, אברהם גרנט.

צילום: רויטרס