השנה ה-102 כבר אבודה

 "תמיד יש את העונה הבאה". זו אמירה שכל ספורטאי משתמש בה, כשהעונה מסתיימת לה.
נראה שבמכבי ת"א, זו של ערב ראש השנה תשס"ח, יכולים כבר להפיק לקחים וירטואלים ולהתכונן לשנה הבאה.

המועדון מספר אחת בכדורגל הישראלי, שסופר 102 שנים לקיומו, פותח את עידן אלכסנדר שניידר, באפרוריות של שקיעה נוגה. בקול דממה דקה, של רעש וצלצולים מקדימים.

מכבי ת"א נמצאת בתוך המחלה, מחלה שמעט אנטיביוטיקה ואינה משפרת את מצבה, מה שבטחĠלא יירפא אותה אלו האמירות של המאמן שלה.

מכבי ת"א היא קבוצה שחייבת להיאבק על כל התארים, קבוצה שהאחרות חייבות לרוץ אחריה בקוצר נשימה, ולא להיפך. מכבי ת"א הוא לא מועדון ש"האחרים" עושים עליו רושם. 102 שנים, כולם בליגה העליונה, יצרߕ אמירה מרתיעה ומחשמלת כשמכבי ת"א פגשה את קבוצת המועדונים שקראו לה תיגר.

בקיץ 2008, ועוד הרבה לפניו, כבר ידעו במכבי ת"א על המאמן רן בן-שמעון. אלכס שניידר כבר נתן את 70 מיליוני השקלים. הצוות הניהולי בראשותם של אביב בושינסקי, עוזי שעייה, ואӑי נמני כבר היה בשטח, גם בשעות נוספות.

זה ממש לא הוגן להגיד במחזור הרביעי, שהקבוצה לא התחברה עדיין, אבל  זה ממש פוגע, לראות שחקנים שלובשים את חולצות התהילה בצבע הצהוב, בועטים במאמן ובאוהדים בתצוגות סוג ליגה ב'.

יאמר מייד, הרכש הזר של מכבי ת"א ברשותם של דולי ג'ונסון, יאניק קמנאן, ואיגור טומסיץ' אינו ראוי למכבי ת"א (ההדגשה היא על מכבי ת"א).  יכול להיות, שלו כולם היו בבני סכנין, מכבי הרצליה ועירוני קריית שמונה, הם היו רצים ומצטיינים באופן המהיר והמיידי.

מכבי ת&qŵot;א נמצאת בתוך המחלה, מחלה שמעט אנטיביוטיקה ואינה משפרת את מצבה, מה שבטח לא יירפא אותה אלה האמירות של המאמן שלה.

השבוע הגעתי למתקן האימונים הצהוב של מכבי ת"א בקרית שלום. הופתעתי לטובה מדן רומן שהיה בודד על כר הדשא, באימון אישי לשיפור יכולתו̮ בהמשך עשה זאת גם אבי יחיאל.

אין לי תשובה, ואין לי מענה, לעובדה ששחקנים אחרים שכושלים בפריצות אורך, אלו שאינם יודעים מה זו מסירת עומק, אלו שהגליצ'ים שלהם הם ברמה של קבוצות נערים, אלו שחסרי כושר משחק, ואלו שטוענים לקיפוח מקצועי, אינם על המגרשים בקרۙת שלום.

את חלקם הגדול, אפשר למצוא בשעות היום והלילה בכושר של ריקנות ספורטיבית ואיבוד גאווה, במסעדות היוקרה של מתחם הרצליה, בואכה המתחם ביפו וראשון לציון.