מכבי כלום תל אביב
מכבי ת"א של העונה היא כשלון. יותר מזה, כישלון הוא השם הנרדף של מכבי ת"א בשנים האחרונות. הווינריות נעלמה ואת מקומה תפסו ההשפלות, התסכולים והבושה. שלומי לויה מסכם עונה קטסטרופלית
שלומי לויה

כמה פעמים בשנים האחרונות חוו האוהדים המסכנים של מכבי ת"א את אותה ההרגשה שליוותה אותם אתמול, אבל הכתה בהם עוד יותר חזק כשהם פקחו בבוקר את העיניים: עוד עונה הלכה פייפן.
מקסימום מכבי תפריע או תקלקל לקבוצות אחרות. אולי היא תזנב קצת בסיכויי אחרות ומדי פעם תנצח משחק בבום גדול, אבל בלי שום מתח, או מטרה אמיתית או צ'אנס להגיע למשהו. הקבוצה של השנה נבנתה על מנת לתת פייט לאליפות. לא פחות מזה. כל דבר אחר הוא כישלון ואפשר לשים את הדברים על השולחן: מכבי ת"א של העונה היא כישלון. יותר מזה, כישלון הוא השם הנרדף של מכבי ת"א בשנים האחרונות. הווינריות נעלמה ואת מקומה תפסו ההשפלות, התסכולים והבושה.
איפה המג'יק של ג'ונסון?
מה שהיה ברור עוד לפני תߗילת העונה עם הגמגום והקרטוע במשחקי ההכנה, קיבל אתמול את החותמת הרשמית: אין סיכוי לאליפות, אין קבוצה, אין אופי, אין כלום. כמה נלחמו במכבי כדי להביא לארץ את דולי ג'ונסון, זה שאמרו עליו שהוא שחקן טוב יותר מדרק בואטנג בימיו הטובים. אמרו שהוא השחקן הכי טוב של סולנה השבדית ושהגיע בעל בית אמיתי לקישור האחורי של הצהובים לכמה שנים טובות. אז אמרו. בגול השני אתמול של הפועל, ג'ונסון דידה בדרך חזרה להגנה. עד כה מדובר בעוד פלופ יקר של שחקן זר שעלה והבטיח הרבה, אבל מקיים מעט מאוד.
אם עושים סיכום ביניים של תחילת ۔עונה, קשה להבין איך למרות מה שנוסה ונעשה, המאזן כ"כ רזה ועלוב. שהרי, בעלים שלא תקשר עם הקהל הלך, שחקנים בהשקעה של מיליונים הגיעו לקבוצה, אבי נמני בתוך המערכת, הקהל תומך והתחבר, ועדיין שום דבר טוב לא יוצא מזה. כל מה שמנסים נתקל בחומת הכישלון. ייאוש אמߙתי.
חיזוק בינואר?
העיקר שלובשים את חולצות הפסים של עונת הדאבל. זה באמת מה שיעשה את ההבדל. קצר, קולע ומייאש כל אוהד צהוב, בעיקר כי גם בשנה הבאה תוחלף חצי קבוצה ויצטרכו לבנות שוב קבוצה חדשה. עוד פעם פריש מיש. מה שברור, למחלߧת השיווק של המועדון צפויה עבודה קשה מאד.
כשחושבים מהבטן, הדבר ההגיוני הראשון שעולה הוא שצריך להעיף יותר מחצי קבוצה, שלא ראויה ללבוש את המדים הצהובים. אותם מדים, שפעם היוו מקור לגאווה ולשמחה, ובשנים האחרונות הפכו לחור שחור ששואב, מקמט ומגמד ۧריירה של כל שחקן, מבטיח ככל שיהיה (מי אמר משה ביטון? מי דיבר על יניב עזרן? מי הזכיר את מאור (חושך) בוזגלו?). מצד שני, כשסופרים עד 10 ומכניסים קצת רציונאליזציה, אז בשביל מה בדיוק אמור אלכס שניידר לפתוח (שוב) את הכיס בינואר? כדי להגיע למקום השישי? ואולי יגיע השחקן שישדרג את מכבי ת"א לסיים במקום הרביעי? האתוס והמסורת של המועדון המעוטר ביותר בישראל לא יכולים לשאוף לפחות מאשר אליפות. בשביל לשקוע בבינוניות ובתבוסתנות מספיקה גם החבורה ההזויה של היום. לא צריך לשפוך סתם כסף לחינם.
רשימת קניות<ȯstrong>
כן, צריך בלם (ההגנה פשוט זוועתית. שני השערים שספגה מכבי התחילו מהאגפים – הראשון משמאל והשני מימין - ונכבשו ממרכז הרחבה). כן, צריך מגן שמאלי (איך אפשר לבנות עונה שלמה על אורי שטרית?). כן, צריך קשר אחורי (אמיתי, לא אלה המתחזים שנמצאים ߑקבוצה היום). כן, צריך חלוץ שגם יודע להפגיש את הכדור עם הרשת (לא כאלה שמרוב עצבים לא רואים בעיניים ופוגעים בקבוצה שלהם בהרחקה מיותרת אחרי שריקת הסיום. גם התכשיט השני, קמנאן, קיבל הזדמנות להראות מה הוא יודע וכולם ראו לאן בדיוק הוא לקח אותה).
לסיכום, יש הרבה מה לעשות והרבה תפקידים וחללים למלא. אלא שעל הדברים האלה חושבים בקיץ, לא אחרי סיבוב משחקים שלם, וייקח עוד הרבה זמן להוציא כמה שחקנים מהמשבר העמוק שבו הם נמצאים (וזו הזדמנות נוספת לתהות מדוע יש לאיליה יבוריאן טאבו על ההרכב וחיסון מפני חילוף. אומרים̠לזכותו שהוא משקיע ויורד עם חולצה ספוגת זיעה. אז מה??!!! ממתי מאמץ הוא תחליף לתפוקה? האם בעסקים הפרטיים נותנים תגמול על השתדלות, או על השורה התחתונה? וברור לי שיבוריאן עושה הכל כדי להצליח והוא מתוסכל מהאימפוטנטיות שהוא מפגין במשחקים. יכול מאד להיות שישיבה ۢל הספסל תעזור לו).
אדום בעיניים
עוד יותר כואב: הפועל, היריבה השנואה, טיאטאה את מכבי והנחילה לה את אחד הדברים שמכביסט אמיתי הכי מתקשה לבלוע – הפסד בדרבי. במשחק שיכול היה באמת לשנות מומנטום של עונה, האוסף שߧובץ בתחילת השנה בקרית שלום שוב עשה במכנסיים. אז פעם נוספת ישלמו שם מס שפתיים ויגידו שכואב להם על האוהדים ובניצחון המקרי הבא יגידו שזה היה פיצוי עבור האוהדים על ההפסד בדרבי, אבל מי שנולד צהוב יודע שאין פיצוי על הפסד בדרבי.
כל הדיבורים על ההבנה של אכזבת הקהל מובנים, אבל בשורה התחתונה את מי זה בדיוק מעניין ואיך זה בדיוק עוזר, שכואב על האוהדים? במקום היחידי שבו באמת מדברים, על המגרש, שוב צצה ӑמלוא עוזה אותה לוזריות שמאפיינת את כל מי שדורך על הדשא בקרית שלום בשנים האחרונות ומכבי נכנעה. אפשר לעצום עיניים ולדבר על הקורה של בוזגלו, על ההחמצה הכפולה של בוזגלו ויבוריאן שהפכה רגעים ספורים לאחר מכן לשני של הפועל, אבל עזבו את השטויות. זו לא מכבי ת"Ȼא שנמני היה רוצה לראות. מזל שהפעם אי אפשר להאשים את לוני הרציקוביץ'.
הפעם, גם אבי נמני, שם שתמיד כיווץ את אוהדי הפועל ת"א בכיסאם מפחד כשעלה בתקופתו כשחקן באלגנטיות על הדשא עם הספרה 8 על הגב למשחקי הדרבי ובדרך כלל היכה בהפועל ללא רחמים, במשחקו הראשון בדרבי כמאמן, לא הספיק ועוד עונה יורדת לטמיון. מתחילים לפזול לעבר העונה הבאה, להכין את המלט המפורסם לבנייה, שמזכיר את אותם דיבורים שחוקים מ-13 השנים השחונות של שנות ה-80, תחילת שנות ה-90.
גם בעונה הזו מכבי ת"א לא תהיה גורם מөמעותי במאבק האליפות ותסתכל, לא רלוונטית כתמיד בעונות האחרונות, על המירוץ של קבוצות אחרות לכתר.
הטבלה לא משקרת
מכביסט אמיתי תמיד יעשה את החשבון מה בדיוק הפער מהמקום הראשון. אלא שאם בוחנים את הטבלה, אחרי סיבוב משӗקים שלם, רואים שמכבי ת"א, זו עם הרוח הגבית החזקה והכסף הגדול של אלכס שניידר, מרוחקת בסך הכל 6 נקודות מהמקום ממנו יורדים ליגה. בית"ר ירושלים, בעונה שנחשבת לעונה גרועה ממוקמת לפני הצהובים ועוד בלי שתי הנקודות שנגרעו ממאזנה בתחילת העונה. הפועל ת&quɯt;א, אותה קבוצה שהמאמן שלה אמר שלא נבנתה נכון, נמצאת במקום השלישי בטבלה במצב שהיא יכולה להרשות לעצמה אספירציות לאליפות.
יום הכיפורים עבר רק לא מזמן וכבר צריכים במכבי ת"א שוב לעשות חשבון נפש אמיתי.