לתקוף את התוקפים

ראשית, אפתח בגילוי נאות: אני לא מחובבי ספורט הכדוריד, אני לא עוקב אחר הליגה 
הישראלית והנגיעה היחידה שלי בענף מסתכמת בצפייה במשחק הכדוריד היחיד שאני מכיר בארץ: הפועל מול מכבי ראשל"צ.

יום שישי, אחה"צ סגרירי ונטול כדורגל ועוד אחרי לילה נטול NBA, חיככתי ידיים בהנאה לקראת הדרבי החם בגן-נחום. ציפיתי למשחק חם, פיזי מאוד עם מרפקים וברכיות, אבל שום דבר לא הכין אותי לבושה ולחרפה שראו עיניי בסיום המөחק.

אני מעדיף להתעלם מהמשחק, שבו ניצחו הצהובים וזכו בו ביושר, פשוט כי הכניסו את הכדור לרשת יותר פעמים מהפועל. האירועים שהתרחשו במהלך המשחק, כולל המכה שנתן עידן מיימון לדב ישועה, לדעתי (כאמור, הלא מקצועית בענף), אינם שווים התייחסות משום שӔיו במסגרת ספורטיבית: היה כדור באיזור והיה שופט שניהל ופסק לפי ראות עייניו. אגב, ישועה לא שבר את אפו כתוצאה מהמכה של מיימון, אלא מהנפילה על אפו.

אמנם היו במשחק מספר תקריות מוגזמות ואלימות מדי, גם ביחס לתוהו ווהו שהתרגלנו לראות בדרבי, אבל כל צ'ߐפחה או כאפה, הייתה חלק מההתמודדות הספורטיבית, ואם הייתה מוגזמת, השופט היה מרחיק את השחקן הפוגע (כפי שקרה לא פחות מ-5 פעמים), והמשחק היה נמשך.

כולנו צפינו בתמונות מהאירוע, יוסי וגם דב ישועה התנפלו על עידן מיימון יחד עם עוד כמה אנשים נוספים (אולי בני משפחת ישועה), קפצו לקטטה ותקפו את הקפטן האדום. בעזרת זיהוי ממצלמות הטלויזיה, כל אחד מהנוכחים בסצנה הביזיונית הזו, חייב להעצר עוד הערב ולהשפט. גם אם חרף התמונות, ימצאו חפים מפשע, הרי שעצם כניסתם למגרש מוגנת בחוק וכניסה לשטח המגרש מהווהȠעבירה פלילית לכשעצמה. במדינה שפויה, הכניסה למגרש מהווה את העבירה השולית, אני כבר מכין עצמי מראש למקרה שמהמכות יוציאו הגנה עצמית או סתם תקיפה בנסיבות מקלות.

כעת למשפחת ישועה וחמולת התוקפים: ההתפרצות האלימה, לעיניי אוהדים, ילדים, אמהות ולעיני מӦלמות, היא אקט בלתי נסלח שחייב לגרור ענישה חמורה ואף מוגזמת, למען יראו ויראו. העונש צריך להיות חמור וחובה שיצור הרתעה חדה וברורה.

טיפ מהקומישינר - כולם הבייתה!

מאחר וספק אם יש מישהו שיודӢ כיצד להתמודד עם אירוע שכזה, לא בושה לשלוח מייל בבקשה לעצה מדיוויד שטרן, הקומישינר של ליגת ה-NBA. ליגת ה-NBA, שמעסיקה "קצת" יותר שחקנים, שמשחקים "קצת" יותר משחקים בשנה וטומנים בחובם הרבה יותר אגו ופיזיות מליגת הכדוריד בישראל.
בשנת 2004, במהלך משחק בין דטרויט לאינדיאנה, התרחשה קטטה המונית שהחלה בתקיפה של אוהד ע"י שחקן של אינדיאנה. התגרה התפתחה לקרב גדול בין שחקני דטרויט בחיזוק אוהדים מקומיים, לבין שחקני אינדיאנה. לא נתמקד בתקרית, שהייתה שונה מזו שראינו בגן-נחום, אבל בשוۨה התחתונה, מדובר בשני מקרים של התפרצות אלימה, לעיני כל, על המגרש אבל מחוץ להתמודדות הספורטיבית, שבה מעורבים אוהדים ושחקנים שנטלו חלק במשחק.

דיוויד שטרן שלח את רון ארטסט הבייתה בהשעייה עד תום העונה (73 משחקים + פלייאוף), העונש הכי חמור שאי-פעם̠ניתן ע"י הליגה. סטיבן ג'קסון קיבל 30 משחקים בחוץ, ג'רמיין אוניל 25 בחוץ ובן וואלאס הושעה מ-6 משחקים. כל שחקן שנכח באיזור הקטטה קיבל בין משחק אחד לשלושה בחוץ ובנוסף, כל המעורבים בתקרית ספגו קנסות כספיים, חויבו להתנצל בפומבי ולתרום לקהילה בפורומי Ӑנטי-אלימות מקומיים

מיד לאחר התקרית הוציא הקומישינר הוראות חדשות לגבי אבטחת שטח המגרש. מאז אותו ערב בדטרויט, שטח מגרש הכדורסל מאובטח ע"י שוטרים במדים וסדרנים בחליפות, המקיפים את המגרש במשך כל המשחק ועומדים עם פניהם לקהל במשך כל המשחק. במהלך פסקי הזמן הם עומדים בעמדות בתוך תחומי המגרש ומונעים כל סיכוי להתפרעות כלפי השחקנים וכלפי הקהל. הגיע הזמן לעידן חדש ומפוקח שלא יאפשר מקרה דומה, אפילו לא בתאוריה.

כולם יודעים מי האשם

בואו נוߕדא שהאשם יהיה זה שישלם את המחיר. גם אני, כמו כל מי שצפה בתקרית בגן-נחום, מחזיק אצבעות שהמעורבים בתקרית ימצאו עצמם מואשמים בעבירה פלילית ומאחורי סורג ובריח ולבטח שלא עוד על מגרשי הספורט בישראל. לא הייתי מתערב שזה יקרה, אבל אולי הזעזוע מהפגיעה בתרבות הספורט - יעשה את העבודה.

ועוד עניין קטן: ההאשמות הכל-כך נדושות שמאשימות את כל הנוגעים בדבר, יו"רים, מאמנים, שחקנים ואוהדים, שלא עשו מספיק כדי להרגיע את הרוחות, ההאשמות האילו בד"כ יגיעו - מהאשמים.