איך אפשר לשחק?

ימי התום של מדינת ישראל הסתיימו, חלפו לבלי שוב. דור תש"ח מביט בעצב או מתהפך בקברו לנוכח הרוב הקובע והשולט של דור תשס"ט. אוߪם גורמים המובילים אותנו באמירות של כלום, של אפסים, מחזירים את הכדורגל אל מרכז הבמה.

כאילו אין אלפי בתי אב ברחבי מדינת ישראל שאינם עוצמים עין, שכל טלפון או רעש קל מקפיצים אותם בחרדת מוות לגורלם של יקיריהם, בניהם הנמצאים בתוך הלחימה בעזה ובעיירەת הסובבות אותה. 

ב-1948 החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון לשלוח את נבחרת ישראל למשחק בניו-יורק נגד נבחרת ארה"ב. השחקנים שנקראו ללבוש את מדי הכחול-לבן הוזעקו מתוך הקרבות ומתוך המשלטים לתל-אביב. השוער אברהם בנדורסקי (בנדורי) הגיע היישר מבית החולים בנהריה, שם החלים מפציעה בקרב בנגב במסגרת פלוגת "שועלי שמשון".

אני יודע שהיום אין כדורגלנים שחוו שירות בגולני או בצנחנים. אני יודע שרבים מאלילי הנוער שמקבלים זימון לנבחרת ישראל נשארים מבוישים ונחלמים משום שגילו שאפילו לא שרתו בצה"ל. והרשימה ארוכה, אפשר להעמיד את הכדורגלנים בשורה ארוכה ולא מכובדת.

אבל מתברר שהאמירות הנשלחות על-ידי שמות של כדורגלנים מפורסמים, שחלקם שוהים בחו"ל, אלו הקוראים לחזור ולבעוט כבר בשבת מספקים אמירות של "השכל ברגליים". әש הבדל בין כדור בתוך הרובה לכדור בתוך הרשת...

יהיה עצוב, אות של קלון למדינת ישראל כשקולות הצהלה והאושר על הבקעת שער לזכות כל קבוצה, החל מבית"ר ירושלים ועד מכבי והפועל ת"א, מכבי חיפה, מכבי נתניה, מ.ס אשדוד וכן הלאה, יהיו בתוך המולת הקרב, בתוך רעם התותחים והמטוסים אל מול הלוחמים הרחוקים אבל נמצאים בתוך ליבינו.

על צ'לסי של סקולארי

התקשורת בבריטניה הייתה לבטח משפדת את אברהם גרנט לו היה חוזר ללונדון עם תבוסה משפילה ממנצ'סטר מול היונייטד ביכולתה שۜ צ'לסי הנוכחית. מתברר שכל אחד יכול, תראו את המאמן העלוב פליפה סקולארי ואת צ'לסי המסכנה. אישית, אני מאחל לצ'לסי להמשיך ולהתפרק ולא בגלל אברהם גרנט.

צילומים: GETTY IMAGE