אני נופל וקם

ההחלטה הפתאומית של אדריאנו הברזילאי לקחת חופשה בלתי מוגבלת מהכדורגל, כבר לא מפתיעה רבים. אדריאנו, שסך הכל בגיל 27 בו הגיע לטופ העולמי הגבוה ביותר, כבר הרגיש תחושת ריקנות ולא מעט רגשי נחיתות שליוו אותו,  עוד משכונות הפשע והעוני החמורות בברזיל אל הדשא בסן סירו ובמדים של הנראזורי, פשוט נשבר לרסיסים.

לאחר ההודעה של הברזילאי, בתקשורת ניסו בעיקר לכנות את ההחלטה של אדראינו כאיבוד שפיות.  הכריזו עליו כפסיכי ובעל הפרעות נפשיות לא רבות. האומנם זה רוח הדברים? לא בטוח, בואו כעת ננסה לבדוק זאת מהיבטים נוספים.

הנה לפתע תחשבו שפתאום לאחר ששלחתם את טופס הלוטו השבועי שלכם, גיליתם שיש לכם 6 המספרים הנכונים ומזל טוב, זכיתם בפרס הגדול. האם חייכם ישתנו? האם אתם תהפכו להיות אותם ߔאנשים שהייתם לפני כן? בברור שלא. השינוי הקיצוני שיתנפץ אל תוך חייכם, יראה לכם שהכסף אולי יקנה לכם את רוב החלומות שלכם, אבל הוא ישאיר אתכם ריק מתוכן. תחושת ריקנות עזה תלווה אתכם ותשנה בצורה מהירה מדי ובלי הכנה או הכוונה את חייכם הפשוטים שהיו לפני כן.

התיאור הנ"ל מתאר באופן חלקי אך בבהירות מרבה את השינוי הקיצוני שחש אדריאנו באינטר. מאותו ילד שגדל בקרבות הישרדות בפאתי שכונות "עיר האלוהים" בברזיל, אל עבר התהילה והמעמד הנכסף בעיר האופנה והשואו ביזנס, מילאנו. שינוי קיצוני בתקופות קצרות לאȠהעניקו לאדריאנו בסיס יציב, כדי אכן לדעת ולהשתלב בנוף הפסטרולי. השינוי המהיר והעומס בו היה נתון לא העניקו לו מספיק כלים לגיטימיים כדי לשרוד תחת הלחץ והמתח השוררים במועדון גדול כמו אינטר. המחשבות מהעבר תמיד תקפו בזמן הלא מתאים ולא נתנו לו רגעי מנוחה ושקט. עۓ שהוא החליט לחזור הביתה, אל ריו, אל השכונה, אל הילדות. 

קורניקובה העדיפה תהילה

אם נביט בעולם הספורט הגלובאלי ובענפים השונים נראה שלא מעט כוכבים שהגיעו לטופ בגיל צעיר מאד, גם פרשו באופן מהיר ۞די. מרטינה הינגיס, הטניסאית השוויצרית המפורסמת, שהגיע לטופ שבטופ בגיל 22 בלבד לאחר שקטפה מספר טורנירי גראנד סלאם ברציפות, פשוט החליטה להגיד די! הינגיס שהייתה ההבטחה של סוף שנות ה-90 ותחילת המילניום, לא עמדה בעומס שהוצב בפניה והחליטה למרות חזרה גנרלית קצרהĠלפרוש מחיי הטניס התובעניים. 


הינגיס בצעירותה. הכל בא מהר מדי עבורה (gettyimages)

דוגמא נוספת מעולם הטניס, היא אנה קורӠיקובה, הטניסאית הרוסית הבכירה, שבעצם החליטה לפרוש  באופן מהיר מהענף. קורניקובה אומנם לא  זכתה באף טורניר יחידי בקריירה, קרץ לעברה תחום השואו ביזנס ההוליוודי והאמריקאי הנוצץ מאשר הלחם והמרגרינה בספורט הלבן.

אז הנה אדריאנו, דמות שסחפה רבים אחריה והפך שוב באופן טיבעי למושא ההערצה למיליונים ברחבי העולם (כונה כשחקן הטוב בעולם לאחר רונאלדו) וכמובן בארץ הולדתו ברזיל, יודע שכעת הוא לא עוד אחד מהשכונה. אדם בעל משמעות, כח, אמונה ותקווה עבור רוב העניים ברחבי העולם שמקווים שאי פעߝ, אולי יקבלו מאית שנייה מהפרסום אליה זכה אלילם. 

רונאלדו הפנה עורף לתעשייה

"הטנק", כפי שמכונה אדריאנו בברזיל, שבר כל מוסכמות, כל הגדרה סוציולוגית שאי פעם גרמה לאנשי ריו להבין өמהבוץ אי אפשר לצאת, אלא רק אולי לפעמים לטעום קצת אויר צח ואז לחזור למטה. אולי אדריאנו ישאר בדמות הקורבן, ואולי כפי שאמר רונאלדו, חברו הטוב שבדיוק עבר משבר זהה,  בראיונות בשבוע החולף שבו החליט חברו לפרוש: "אני עצוב לא רק בגלל העזיבה של אדריאנו חבۨי הטוב, אלא בעיקר כיצד מכבדים סמלים בעולמנו כיום". 


רונאלדו מבין לליבו של אדריאנו. "אני עצוב כיצד מכבדים סמלים היום" (ͧettyimages)

רונאלדו, גם כן דמות בעלת הרס עצמי, שמנסה לחזור שוב לצמרת העולמית דרך החזרת הזהות הברזילאית בקבוצתו החדשה/ישנה קורינתיאנס, הוציא את מה שמנסים להסתיר בהירארכיה הגבוהה, את האמת של ה"שואו ביזנס".

"יום Ӑחר יום, אני צופה בטלויזיה ורואה את אותם האנשים שחושבים שהם מושלמים, והם למעשה בעיה הרבה יותר חמורה מאדריאנו". 

רונאלדו למעשה יצא חוצץ כנגד אותה תעשייה התאגידית האליטיסטית, אותה תעשייה שמייצרת בובות ולא בני אדם, אותה תעשייה ששוכחת שגם אמוציות, הם תנאי בהישרדות וߜא רק הכסף הגדול, שלמעשה מחק אותנו, וגרם לנו לאבד את הזהות שלנו בים הכסף הגדול, בים תאוות הבצע. 

לסיום, כותב הכתבה היה מביע רעיון אחד נחמד עבור אדריאנו. הייתי מציע לכוכב הברזילאי לחושב בצורה שונה על המתרחש. אולי במקום לחוש תחושת אשם,Ġאו רגשי נחיתות, להוביל מהלך הפוך. את מושא ההערצה שבך, להפוך למורה הרוחני של העתיד. של אותם ילדים שרואים אותך מודל לתפארת, להיות מורה הדרך שלהם ולהבין לאן הם רוצים להגיע, לתת להם את מה שלך היה חסר. בהצלחה.

תמונות: גטי אימג'.