האליפות בדרךȠלוולפסון

 הקבוצה שהכי ראויה לזכות בסוף חודש מאי בתואר האליפות היא הפועל ת"א. מכבי נתניה שבקה חיים בהתנהלות ובקו חשיבה פרימיטיבי וילדותי של רוב שחקניה. בית"ר ירושלים מתנהלת על הבטריות הרזרביות ואינה נדחפת בקנאות ע"י אוהדיה, שהבינו שהכסף אכן היה שם המשחק.

נשארנו עם הפועל ת"א ומכבי חיפה. נשארנו עם "האדומים" הלוהטים. נשארנו עם "הירוקים", שנדמה שמתחזים לקבוצת כדורגל מודל 2009. להפועל ת"א יש קבוצת כדורגל ۢם תשוקה, חדוות משחק ולהט שהולך ומתגבר. להפועל ת"א יש רק את עצמה, את אוהדיה ואת הכינוי "האדומים". האוהדים הרבים הבינו שבאין ניהול ומנהיגות הנישאב מבעלי הקבוצה, יש להם את אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס, כתופסי המומנט ההיסטורי. גוטמן את אבוקסיס, נמצאәם על זרם האוויר שינחית אותם ראשונים מאחורי קו האליפות.

להפועל ת"א יש את השחקנים הנכונים לרגע האמת, לרגע שיתחבר עם חגיגות 100 השנים להקמת העיר העברית הראשונה בארץ ישראל. הלב האדום של אניימה, אנטבי, דה סילבה, נאתכו, באדיר, ורמוט וטופוזאקוב̬ הולם ודופק בקצב של "זכייה באליפות". להפועל ת"א אסור להתרגש מהמפגש בקרית אליעזר נגד מכבי חיפה. פשוט הדברים יוכרעו כבר לפני "הקרב למרגלות הכרמל".

מכבי חיפה עסוקה במריבות הפנימיות שלה. עסוקה בניסיונות למחוק מעל דפי ההיסߘוריה את מאמנה רוני לוי. "הירוקים" עסוקים בניסיונות סרק להראות שיש על כר הדשא קבוצה שמחה, עליזה ומחוברת, אבל במציאות אין שום דבק מחבר בקרית אליעזר. נראה בשטח ששחקן לשחקן זאב. המון פנים חמוצות, המון תיסכול, המון חוסר יכולת. למכבי חיפה יש נשיא של לۙגת על. יש אוהדים שרבים מהם ראויים לקבוצת כדורגל אלופה. אבל באמת שלא במודל הזה, שאינו ראוי למוקדמות ליגת האלופות.

אי אפשר בלי להתייחס למכבי ת"א. 103 שנים חלפו עברו מאז נוסדה. יש המון מה להגיד ולספר על עברו של המועדון הצהוב, אבל חייב להתבצӢ זעזוע אטומי בקבוצה, שמעולם לא ירדה לליגה נמוכה מהליגה העליונה. היכולת האפסית של מי שמכונים "שחקני מכבי ת"א", מחייבת את הבעלים אלכסנדר שניידר, להגיע מטורונטו למשרדי ההתאחדות לכדורגל בר"ג. שניידר צריך לבקש מהיו"ר אבי לוזון להוריד את מכבי ת"א ליגה בתום העונה והכי חשוב, קיבלנו פסק זמן מההתעסקות בנבחרת הלאומית בכחול - לבן שלנו.