ואולי השידורים רק הורסים

בשנת 1983 נערך אחד הדרבים הסוערים בתולדות הכדורגל התל אביבי. בדקה ה-93, במצב של 1:2 להפועל תל אביב הצליח אלון נתן לכבוש בבעיטה מ-30 מטרים היישר מתחת לגופו של אריה בז'רנו והשווה ל-2:2.

20 אלף  צופים המומים היו בבלומפילד, חלקם שמחים, חלקם בוכים. עוד מאות אלפים שמעו את שידור הרדיו ברשת ב' וכולם חיכו לשעת הערב, לצפייה של תקציר המשחק בערןץ 1.

היום ארוע כזה לא היה יכול לקרות. שער אומנם יכול להיכבש, אבל ציפייה של שעות לצפות̠בו? מישהו זוכר משחק דרבי שלא שודר? זה קרה אולי לפני עשור. היום כל המשחקים מועברים בשידור ישיר וחי. אז נכון, גם היום יציעי בלומפילד מלאים בדרך כלל במשחקי הדרבי, אבל חלק מהקהל מעדיף לצפות במשחקים מעל מסכי הטלביזיה.

הבעייה, כך נראה,  היא שהߗלק הארי של המשחקים הוא לא דרבים תל אביבים או משחקים כמו זה שבין ארסנל לליברפול. הצופים נאלצים לסבול גם ממשחקי מרכז טבלה בליגות השונות באירופה, משחקים שקצת מוציאים את החשק מהמשחק עצמו.

אלון נתן, מסמלי מכבי ת"א נזכר השבוע:̠"כבשתי עוד שער גדול. את השער המדהים שהבקעתי ב-87' מול בית"ר ירושלים, כשעקפתי את ההגנה של בית"ר עם אזולאי ומזרחי, לא הראו בשידור חי. היום, כבר ממוקדמות הגביע - הכל מסוקר וחלילה שערוצי הפלוס והלייב יחמיצו שער. אני חושב שזה מוגזם ואולי זה נותן תירוץ לעוד ערוצים בתשלום, אבל בפועל אפשר לחיות עם פחות שידורים".

אז אתה בעד שיהיו פחות שידורים?

"פעם היה משחק אחד בליגה האיטלקית ששודר פעם בחודש וכל המדינה חיכתה לזה. היום יש משחק מכריע כמעט בכל יוӝ, בליגה, בגביע, בליגת האלופות - זה פשוט לא מרגש יותר".

פרשן הטלביזיה, חובב הספורט, אמנון אברמוביץ' מסכים: "בזמנו של איצ'ה מנחם דובר שישודר משחק ליגת העל וזהו, בינתיים ממשיכים לשדר פה כל הזמן, בעלות אפסית את כל משחקיȠליגת העל עם הרמה הנמוכה והירודה, כמו שאומרים - אכן תמונות קשות". 

אז שכולם יילכו למגרשים?

"זו בעייה, כי ללכת למגרשים זה כמו ללכת לטירונות - למה להטריח להגיע למגרשים? לדעתי זה הורס את הכדורגל, ےם ככה מצבו אנוש"

אמיר בן פורת, איש המכללה למנהל דווקא לא מסכים: "אני לא חושב שהטלביזיה פוגעת, אוהד שרוף לא יפסיד משחק של הקבוצה שלו, גם אם משדרים באותה שעה את גמר ליגת האלופות. נכון שלא מדובר בהרבה מדי אוהדים, אך מצۓ שני,  אלו המספרים של הכדורגל שלנו וכל היתר לא נחשבים לאוהדים אלא סתם מזוהים עם הקבוצה. לדעתי, החשיפה בטלביזיה מגדילה את החשיפה ועושה שידרוג למוצר הכדורגל. המוצר לא טוב, אבל העטיפה מחמיאה לו".

כדורגלן העבר, שלום תקווה מסכם: "באופן אישי אני לא רואה את המשחקים. אני לא אוהב לראות בבית, לא שומעים את הקהל ולא חשים את האנרגיות - זה סטרילי מדי כמו בית מרקחת. את התוספת למשחק נותנים האנרגיות והקהל". 

אבל האצטדיונים ברמה גרועה.

"ההצגה הכי טובה היא ביציע, כי הכדורגל עצמו לא משהו וקשה לרתק אנשים ל-90 דקות, זה לא שאנשים נדבקים למסך בגלל הכדורגל המלהיב. המאמנים משחקים על בטוח, לשӑת שעה וחצי כדי לראות הגנה - זה מצריך אופי מיוחד."