כדורגל בלי כבוד והדר

 "התמימים והפראיים" עדיין מנסים לראות כדורגל במדינת ישראל. אין מה לעשות, הכדורגל הוא לחם ההמונים, הדבר שעושה לרבים מאיתנו את היום, אחרי שהפוליטיקה המפלגתית הפכה למאוסה. עונת 2008/09 ההזוייה והשיקרית הסתיימה, עונה שצריך למחוק מכל זיכרון. עונה של נוכלויות ניהוליות וקבלת החלטות, שחובת הממסד היתה לעצור את הליגה ולחקור את ראשי הכדורגל ובעלי המועדונים. 

כבר אין כבוד והדר בישראל. בספינת הדגל, ע"ש יוסף טרומפלדור, ידעו מראשȠשהספינה משייטת בלי רב חובל, שקפץ ראשון וברח לנפשו, שולח עכשיו את שחקניו ונושיו למאבק משפטי, קיצי לוהט וחסר סיכויים. בעיר הכדורגל, נראה שהצגות הראווה גם הם תמו. האיש שבא ממרחקים, מקצר דרכים הביתה. הרחק מקו הסיום, מיסטר יאמר כבר מפרק את מחרוזת היהלומים. חוזߙם חתומים כמו בעסקיו? שטויות. 

ישנה גם ספינת דגל באדום. במועדון שרק לאוהדיו הנאמנים חובה להצדיע עם כל הכבוד. מה באמת קורה בהפועל ת"א הספינולוגית קשה לדעת. לא נמסר עדיין מי נגד מי שם? מי מנהל ומי ינהל? הפועל ת"א היתה קבוצה של כמעۘ אליפות. אליפות, שמאמנה אלי גוטמן גזל ממנה בהתנהלות חובבנית ואגואיסטית מול כדורגלן חסר בושה ומקצוענות בשם סמואל יבואה. חבל שקולם של יוסי אבוקסיס, מוני הראל ואלי טביב לא נשמע מהדהד בזמן ובמקום.

אי אפשר לפסוח על מכבי ת"א. איש ושמו אלכסנדר өניידר בא גדול אבל מתנהל בקטן, הרחק הרחק בגולת קנדה. שניידר אינו בא למולדת, אינו מדבר ונראה מחפש באוקיינוס הצהוב, קרש הצלה. אלכס תהיה גבר. אתה עדיין הבעלים של מכבי ת"א, אתה חייב לצאת מאיזור הבידוד הסטרילי, ולהגיד דברים בשם אומרם, גם אם הם כואבים ולא עӨבים למיליון האוהדים הצהובים.

"מצפון נפתחה הרעה". ככה זה כשהשמש מסנוורת והכסף מעוור. כולנו זוכרים את ההצהרות של מר איזי שירצקי בקיץ שעבר. הוא איכזב עיר ואם בישראל, בהתנהלות חובבנית של "אני יודע הכול", אמירתו העצובה "אני אשם" שווה כמו השלג על החרמון הסורי. יש לנו את שתי הקבוצות מאם המושבות, מכבי והפועל, שכל אשר ייזכר מהן הוא: "הורדת הפועל ק"ש לליגה הלאומית ע"י מכבי פ"ת. כמו מפגן הגבורה של הפועל פ"ת המפורקת והמתפרקת, שנתנה סיכויי הישארות להכח̠עמידר ר"ג.

מה קורה בעיר כדורגל נוספת בשם אשדוד? ההצהרה של הבעלים ג'ק בן זקן על עייפות החומר, על חשיבה מיוחדת בנושא העתיד, מציבה סימני שאלה נוספים למיגוון הרחב: "בשביל מה אנחנו צריכים אותם בכדורגל". ואי אפשר בלי שמות שיעשו צחוק,̠לעג וקלס מהכדורגל שלנו. קחו את הכותרות של חודש יוני 2008, ותתחילו לצחוק על: "אור בוזגלו, איתי שכטר, לותר מתיאוס, סבסטיאן אבראו, אלי כהן, ברוך דגו, ראובן עובד, סמואל יבואה, יניב קטן, ג'ון קולמה, אבו חצירה ואחרים, שאתם הקוראים מוזמנים להוסיף לרשימה ההזӕייה והמצחיקה הזו. 

אולי, ב"ה, קיץ 2009, יביא לנו ריענון קל בתוך ביצת בדיחת הכדורגל שלנו. ופשוט שום מילה על נבחרת ישראל.