לא לכך התכוון יקותיאלי

 בשנות ה-30, כשהחליטו ראשי ארגון מכבי לערוך את "המכביה" היה זה אקט יהודי ציוני מבורך, בהתחשב במצב העולם באותן שנים. המכביה השנייה שהייתה ממש לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, היוותה במה לקליטת עלייה, ולאחר קום המדינה הפכה המכביה לאחד מסמלי העם היהודי, אבל גם לאירוע ספורט איכותי.

אי שם באמצע שנות התשעים חלה ירידה דרמטית באיכות הספורטיבית של המכביה. את נבחרת הכדורגל של ישראל מייצגת בישראל נבחרת הנוער. נבחרת הכדורסל משופߢת בשחקנים חובבים. את אנדיוני  לא תזכו לראות במשחקים, גם לא את דודי סלע או שחר פאר, גם לא את שחר צוברי.

אם מישהו יגיע יום אחד למשחק כדורגל או תחרות שחייה, הוא בוודאי יקבל הלם ראשוני מהרמה הנמוכה, שמזכירה יותר יום כייף בפארק. פה ושם יש איזߔ ניצוץ של הישגון, אבל הוא באמת לא יותר מזניח. חלק מהמשחקים משוחקים ללא שופטים, חלק אחר בלי רישום מסודר. אז נכון, שהשחיין האמריקאי המצוין ג'ייסון לייזאק הגיע לכאן, אבל המארגנים תמיד ידעו להביא לישראל איזה כוכב אחד או שניים.

המכביה גם הפכה לאירߕע עסקני יתר על המידה. מי החברה שזכתה לשווק את המכביה? החברה של גדעון בריקמן, בכיר במרכז מכבי (לשעבר ממלא מקום יו"ר ההתאחדות לכדורגל, מטעם מכבי) . פעם היו אלה האחים אייל שארגנו הכל, היום עסקנים אחרים לוקחים את האשראי.

אז נכון, המכביה היא אירוע מכובד.  אומנם ספק אם בעולם מודעים לקיומה של התחרות (מלבד היהודים), אבל ללא ספק מדובר באירוע יחצני טוב עבור מדינתנו. עם זאת, הגיע הזמן  להפסיק להתייחס למכביה כאירוע ספורט. חבל על הכסף שמשקיעים בהבאת ספורטאים כמו לייזאק. אפשר להמשיך ולהסתפק בӗובבנות, זה בסדר. פשוט חשוב  שעוד יהודים יגיעו לכאן. אם האיכות לא חשובה, אז הכמות היא ערך עליון.

וכאן הבעיה הגדולה. יותר מידי פרסומים היו השבוע על כך ספורטאים רבים לא יכלו להגיע לכאן עקב העלות היקרה. ב"מעריב" פורסם כי לחלק Ӟהספורטאים הישראלים לא היה כסף לרכוש מדים לטקס הפתיחה.
 
אם כבר ספורט חובבני אז עד הסוף. צריף להוזיל למינימום את ההשתתפות, לארגן עוד טיסות גם ליהודים עשירים פחות ולהיות ציוניים אמיתיים. אם ספורטאי ישראלי אחד כועס על הוועד האולימפי או אם אחۨ נשאר תקוע בדרום אפריקה, אז אין טעם במכביה, אלא אם כן מכריזים שהיא לעשירים בלבד. ולא לכך התכוון יוסף יקותיאלי שארגן את האירוע.