פשוט התרגלנו

מספר מאמנים היו לבני סכנין בשנים האחרונות. אייל לחמן אמר פעם שמול בית"ר ירושלים הוא לא צריך שום שיחת מוטיבציה לשחקניו בסכנין. כל אחד משחקני סכנין הӨי מבין שאת בית"ר מוכרחים לנצח.

זה לא מצחיק, אבל זה כבר כל כך  עצוב שהתייאשנו. אוהדי בית"ר הם האוהדים הגזענים ביותר בישראל. יש מתוכם יותר מקומץ שמצהירים שלא יתנו לעולם לשחקן ערבי להתמודד בבית וגן. זה מגעיל, זה דוחה, אבל זה המצב.ļbr/>
כבר לפני ארבע שנים הצהיר ארקדי גאידמק שיעשה את הכל כדי שבבית"ר יהיה שחקן ערבי. אחרי שהבין שאין סיכוי שאוהדי קבוצתו יסכימו למהלך, הוא שינה גרסתו ואמר כי שחקן יצטרף לקבוצה רק אם יוכיח את יכולתו על כר הדשא, ללא קשר לדת, גזע ומין. כמו עוד הרבה אמירות של גאידמק, גם אמירה זו לא היתה שווה את הנייר עליו היא נכתבה. גם גאידמק ידע, ולו היו באמת כוונות טובות, שאין סיכוי ששחקן ערבי יקבל ממנו משכורת.

בישראל 2009 ההודעה של ביקל קולקסיזוגלו, הקשר, מוסלמי,  ממוצא שוויצרי-טורקי , התקבלה כӞעט בשלוות נפש. אנחנו כבר לא מתרגשים מאוהדי בית"ר ירושלים. יש בישראל כאלה שזועמים עליהם, יש כאלה שמרחמים עליהם ויש גם לא מעט כאלה שמסכימים איתם. 

היה צריך לראות למשל את הפגנת אוהדי בית"ר מול משרדי ההתאחדות לפני שנתיים, כדי להביןĦnbsp;כמה שנאה יש בחלק מהציבור הישראלי. כך עמד ברוך מרזל, איש חובש כיפה, שאמור להיות שומר שבת, ונראה מביע תמיכה בקבוצה שמשחקת ומתאמנת בשבת, רק בגלל שאוהדיה לא נתנו כבוד לראש ממשלה שנרצח ושניסה לעשות, לא עלינו, שלום, עם ערבים.

אז זה המצב. אוהדי ביתר ימשיכו לרכוש מוצרים מחנויות שהמוכרים בהם ערבים, הם יגורו בבתים שנבנו על ידי ערבים, הם ישתמשו בעורכי דין ויעמדו לדין בבית משפט, בו עובדים גם ערבים. הם יסעו באוטובוס עם ערבים. הם יאכלו בשולחן סמוך לכזה שיושבים בו ערבים. חלקם ילמד בבתי ספר, באוניברסיטה, עם ערבים, יתכן אפילו שיקשיב למרצה ערבי. הם יצפו בטלוויזיה בערוצים הערביים, יקשיבו בהנאה לזמרים שגדלו בארצות ערב. הם יסכימו שבקבוצה שאותה הם אוהדים ישחקו קוריאנים, צ'כים, דרום אמריקאים או סינים. ערבים אצלם, היו ונשארו מחוץ לתחום.