על ראש המתחזה בוער הכובע

 אנחנו, כאוהדי כדורגל ישראלי, מכירים את הסצנה הבאה טוב מאוד: השחקן פורץ לרחבת היריב ומולו שני שחקני ההגנה. הוא יודע שאין לו סיכוי לעבור אותם, אז הוא מחליט ללכת עם הראש בקיר בכל מקרה, "מקסימום נוציא פנדל" הוא אומר לעצמו. כך הוא שועט לעברם, נתקל בהם ואז מתרומם לאוויר, מבצע שתי סלטות א-לה נאדיה קומאנצ'י ונשכב על הדשא כשהוא מתפתל מכאבים, שלא היו מביישים חולי סרטן-פרוצי דיסק-נפגעי תאונות מכונות בשר.

ואז, הוא מרים את הראש לעבר השופט, גונב הצצונת ומיד חוזר לתפקיד, ההצגה חייבת להימשך. "קנה את זה או לא?" הוא שואל את עצמו. לפעמים זה ייגמר בצהוב על התחזות, לפעמים, אם מדובר בשחקן אופי טוב למדי, זה ייגמר בשריקה לעבירה והשופט יצביע על הנקוד הלבנה.

הצגות והתߗזויות של שחקנים הן חלק אינטגרלי מהמשחק. הן אולי לא הוגנות במיוחד, מכוערות ולא ג'נטלמניות, אבל לעיתים הן עושות את העבודה. גופי הכדורגל השונים ברחבי העולם, בראשם פיפ"א ואופ"א, מנסים כבר שנים להילחם בתופעה במסגרת עידוד המשחק ההוגן שלהם. חוקת המשחק ߩונתה ומאפשרת לשופטים לנהוג בחומרה כלפי המתחזים ובחלק מהמקרים ההתאחדויות המקומיות נעזרות בצילומי וידאו בכדי להכריע אם הייתה אמת בדבר או לאו, אך עדיין, התופעה שרירה וממשיכה להתקיים. עכשיו ייתכן ונמצא לה הפיתרון האולטימטיבי.

סוכנות הידיעות איי.אפ.פי מדווחת כי פסיכולוג בריטי בשם  ד"ר פול מוריס, קיים מחקר בנושא ההתחזויות ופיתח מדריך בן ארבע סימנים ברורים שעשוי לסייע לשופטי הכדורגל בזיהוי המתחזים, הזייפנים, הגוזמאים, הצוללנים ושאר שחקני הכדורגל שߘרם וויתרו על קריירה בהוליווד.

ארבעת הסימנים לשחקן מתחזה הם:

1. כשהשחקן מתלונן על כאבים ואוחז בנקודה בה הוא כלל לא נפגע.
2.כשהשחקן מוסיף לעצמו עוד גלגול על הדשא לאחר שנפל.
3. כשהשחקן נופל עוד לפני שתיקלו אותו.
4. כשהשחקן נופל כשהוא מניף את שתי ידיו באוויר, כפות ידיו פתוחות, חזהו מתוח ורגליו נוטות קדימה בברכיו (תנוחת "קשת").

ד"ר מוריס, המשמש כמרצה-חוקר באוניברסיטת פורטסמות', הינו מומחה לאפۙון הבעת רגשות בקרב בני האדם. לטענתו, הוא ערך את המחקר ופירסם את תוצאותיו בכדי לעזור לשופטים: " השופטים עושים עבודה קשה, ובהתחשב בדרישות התפקיד, הם עושים אותה בצורה יוצאת מן הכלל. אנחנו חושבים שגם שופטים מקצוענים ובכירים יוכלו לשפר את קבלת ההחלטות שלהӝ על ידי למידת הסימנים להתנהגות התחזותית ".

המחקר, שיתפרסם בעוד חודשיים בכתב העת האקדמי "  Springer Journal of Nonverbal Behaviour ( כתב העת ספרינגר להתנהגויות לא-מילוליות )", נערך בעזרת שתי קבוצות מבחן: הרېשונה, הורכבה מ-30 כדורגלנים חובבנים, שהתבקשו לביים תרחישים שנלקחו מתוך מדריכי אימון כדורגל. שחקני ההתקפה נדרשו לעקוף את שחקני ההגנה המתקרבים לעברם, בעזרת ליהטוט (דריבל) ואז ליפול בכמה רמות שונות של הגזמה.

בתרחישים צפו 50 נבחנים, שלא ידעו כי מӓובר בהתחזות מכוונת, ונדרשו לזהות האם זו אכן הצגה ואם כן, מהי מידת ההגזמה. 

תוצאות המחקר היו חד-משמעיות: כל 50 הנבחנים זיהו את המקרים בהם זויפו העבירות ואת מידת ההגזמה באופן עקבי, פעם אחר פעם!

ד"ר מוריס ציין כי מבחינתו &ͱuot;תנוחת הקשת", בה נופל השחקן בצורה מוגזמת, היא ההתנהגות שמסגירה יותר מכל את זיוף העבירה, כיוון ש- " הנפילה הזאת מנוגדת לצורה שבה הגוף מקבל כשהוא נופל באופן טבעי".

" בחלק ניכר מהצלילות והנפילות המדומות ניתן לראות שהגוף מקӑל את תנוחת "הקשת", מה שמרמז על כך שרובן לא אמיתיות. מבחינה ביו-מכנית, הגוף לא אמור להתנהג כך בזמן נפילה אמיתית, אלא בדרך כלל, הוא יפעיל את האינסטיקטים, יישלח את הידיים קדימה או אחורה בכדי לבלום את הנפילה, או לצדדים בכדי להתאזן ".

אדוארדו דה סילבה, חלוצה של ארסנל, לאחר שנפל ברחבת סלטיק במהלך משחק המוקדמות מולה והורחק בߘענה להתחזות. "חברי הוועדה לא התרשמו כי שופט המשחק אכן רומה"- נכתב בהכרעת הדין.

אז, שלא יעבדו עליכם!