ראויה לביקורת

 בערב יום הכיפורים התעצבנתי. אחד הכתבים באתר האינטרנט 'וואלה' כתב טור ארסי ובו דרש מחלק ממבקריה של שחר פאר לבקש ממנה סליחה. הטענה של אותו כתב הייתה שפאר שיחקה בטורנירים בדרג שהיא שיחקה,  כי כך עשו לפעמים טניסאיות מהצמרת העולמית ולכן הזכייה שלה היא הישג מצוין.

מאחר שאני לא זוכר את סרינה וויליאמס או קים קלייסטרס מנסות כוחן בטורנירים דרג  ד', חשבתי  שמדובר בסך הכול בעוד כתב שסבל משעמום בערב יום כיפור.

אבל טעיתי. לאחר̠החג, ביום שלישי,  שני העיתונים הגדולים היללו ושבחו את פאר על ה"הישג האדיר". פאר, למי ששכח ניצחה בחודש האחרון בעיקר טניסאיות שחולמות להיות 100 בעולם. את המשחק היחיד מול טניסאית מהטופ 50 ניצחה פאר, טכנית.

העצבים רק גדלו כשפאר התראיינהĠלמספר כלי תקשורת וסיפרה איך עברה ימים קשים כשלא הצליחה בחלק מהטורנירים בהם שיחקה. איך עברו עליה לילות בלי שינה. מה רצתה לומר לנו שאחרי שניצחה את המדורגת 160  בעולם אלכסנדרה פאנובה מרוסיה, היא מרגישה טוב יותר?

מה שהכי מרגיז הוא שפאר באמת ראויߔ למחמאות. לזכות בשני טורנירים ברציפות בלי לאבד מערכה זה יותר מכובד. הבעיה היא כשיוצאים מפרופורציות. כלי התקשורת נסחפו במיני מסע ההצלחה,  ופאר נהנתה מכל רגע להתראיין ולספר על הימים היפים אותם היא עוברת.

אולי עכשיו אחרי שהפסידה בסין למדורגת 54 בעולם, פאר תחשוב שוב איך לא לחגוג יתר על המידה זכייה בטורניר של טניסאיות שרובן מהמאיה השנייה ואחרי שבגמר ניצחה טניסאית שמדורגת 113 בעולם.

ואולי כדאי למשפחה של הכוכבת (לשעבר?) למתן קצת את החברים מהתקשורת. זה שהם מביכים את עצמם, זו בעיה של העורכים שۜהם. זה שהם גרמים לנזק לדרך החשיבה של פאר, זו כבר כן בעיה של המשפחה.