הסבלנות משתלמת

במשך שנה ומחצה, ישב אברהם גרנט בביתו וברר במסננת דקיקה את הצעותיו. והיו לו. רבים תהו מדוע גרנט אינו קופץ על אחד מהקרונות שעברו בתחנה ואחרים היו משוכנעים כי הקריירה שלו תימשה לתהומות השכחה.

אבל גרנט הוכיח כי דרך היא דרך: חיכה, בדק, ברר – עד שהגיעה אליו הצעה רלוונטית מהפרמייר ליג. נכון. פורטסמות' אחרונה וסיכוייה להינצל מהסבך אליו נקלעה אינם גבוהים, אך זהו האתגר של גרנט, שייצב את השורות בצ'לסי והיה במרחק גבשושית מלהיות אלוף אירופה הבלתי-ߞעורער.

אני מאמין באיש הזה וכמו כל ישראלי אחר (כך זה אמור להיות לפחות), מחזיק לו אצבעות.

לטביה מסוגלת לנקודה ביוון

מי שמיהר לערוך קבורת חמור לקמפיין הנבחרת, כדאי שיחכה עם המריצה והחול. מגיע לדרור קשטן להפתיע את העולӝ, בייחוד משום שרצחו את אופיו בדם קר. במחי תצוגה חלשה אחת מול לטביה, שכחו למאמן עתיר הניסיון והתארים את צ'לסי, פארמה, הדאבלים ומלכות התארים.

ישראל תנצח את Ӟולדובה, אין דרך אחרת. המפתח נמצא ביוון, שם תתארח לטביה. ובכן, הנה לכם כמה נקודות לאופטימיות: יוון היא נבחרת הגנתית נהדרת – אך נבחרת התקפית גרועה ומוגבלת מאוד. לטביה יודעת להתגונן היטב – זאת ראינו ברמת-גן. יוון אינה יודעת להתמודד במשחקים בהם היӐ צריכה לנצח (מול ישראל היא לא הייתה מתנגדת לדאבל תיקו וגם לא הייתה רחוקה מכך) ואילו לטביה כבר הוכיחה כי יש בכוחה לתת פייט לאריות הבית שנכון לעכשיו היא חלק מהן.

המוטיבציה במחנה הלטבי (יש לי שם שחקן שאפילו הולך לפתוח בהרכב, שימו לב למס' 6 קולסניצ'נקߕ...) גבוהה מאוד ונראה שתיקו במשחק הזה רציונאלי בהחלט. מאחר וסביר להניח כי שוויץ לא תיפול שנית מול לוקסמבורג (אחרת היא באמת לא ראויה להיות בדרום אפריקה), הרי שהמשחק האחרון שלנו מול שוויץ יהיה קרקע נוחה לנצח ולהיות בפליי-אוף – כנגד כל הציפיות. זה מגיע̠לקשטן.

למה לא דכאו?

ולנושא אחר, אבל חשוב: גרמניה אחרת, בכך אין ספק. מדובר במדינה האוהדת ביותר לישראל ובעם שמנסה להתנקות מעברו ולהיות צדיק יותר מהאפיפיור, ככל שזה תלוי בישראל וביהודים.

הגיעה העת לשבור סטיגמות ישנותȠומרתיעות: כמו דכאו, למשל. מדובר בעיר ששמה אמנם גורם לקונוטציות לא טובות בעקבות המעשים הנוראים שנעשו בה. אך כיום חיים בה אנשים אחרים לגמרי וזוהי עיר נורמלית לכל דבר. עשה נכון ראש עיריית ראש-העין שחתם עמה על ברית ערים תאומות – אם התרבות הבווארית תונחלĠולו במעט בעיר הישראלית, הרי שמדובר גם בעסקה תרבותית ורוחנית טובה.
ואם זה הרגיז את נח קליגר, אז זו לא רק החלטה מצויינת, אלא גם מצווה!