הכישלון כולו שלו

אפשר לומר על רוני לוי הרבה מאוד דברים שליליים, אבל לפחות דבר אחד צריך לומר לזכותו. לוי לקח אחריות בפעם השניה בתוך חודש והודיע שהוא עוזב את הקבוצה אותה הוא אימן, מכבי פתח תקווה. ראשי מכבי פ"ת, קבוצה שהפכה למפטרת מאמנים סדרתית, ניסו להציל את המצב לפני כחודש, אבל הפעם הבינו שיש גבול לכל הפסד. הגבול הזה הגיע עם ההפסד הביתי המחפיר, 2:1 לבני סכנין.

אלא שעד כאן המחמאות. האמת היא שרוני לוי עשה במכבי פ"ת כמעט את כל הטעויות האפשריות. זה התחיۜ ביום שהוא הגיע אליה ונמשך עד יום אחרי שהוא עזב. אין כמעט משגה שלוי לא הצליח לבצע ומכיוון שהוא כבר לא מאמן צעיר וחסר ניסיון, ניתן בהחלט לומר שבשנה האחרונה הכישלון הוא בעיקר שלו.

לוי ניסה לסכם את מה שהתרחש במכבי פ"ת.  מבלי שירגי۩ בכך, רוני לוי אמר דברים שכל קשר בינם ובין המציאות הוא בקושי מקרי. ככה היה גם לפני שבועיים כשהוא אמר אחרי התיקו ההרואי של קבוצתו במשחק "חוץ" מול מכבי תל-אביב: "אנחנו יוצאים לדרך חדשה". וכך היה גם ביום ראשון בבוקר, כאשר בראיון לניב רסקיӟ אמר ש"אי אפשר להוציא יותר מהסגל הזה ושההגעה למכבי פ"ת קשורה גם לתזמון".

עכשיו ההסבר: ראשית, האמירה לפני שבועיים: מכבי פ"ת סיימה בתיקו עם מכבי תל-אביב. האמת, אני לא זוכר עונה בה מכבי פ"ת לא ניצחה את מכבי תל-אביב לפחות פעם ېחת, אפילו פעמיים. בעצם, גם בעונה שעברה לא ניצחה את מכבי ת"א אבל מי ששכח, המאמן של מכבי פ"ת בחצי השני של העונה היה רוני לוי. אף אחד בפ"ת לא מתרגש מתיקו מול מכבי ת"א. בעצם, אף אחד בליגה כבר לא מתרגש מתיקו מול הקבוצה המוזרה מקריית-שלום.

עוד כמה עובדות שיעשו ללוי קצת לא טוב: מכבי פ"ת היא אחת משתי הקבוצות בליגת העל שמתוך עשרת המחזורים הראשונים של העונה, ערכה כבר 6 משחקים ביתיים. רק בני-יהודה זכתה להגרלה הנוחה הזו והיא במקום השלישי. יתרה מכך, אחד ממשחקי החוץ של מכבי פ"ת בכללĠלא היה משחק חוץ, כיוון שמכבי ת"א לא שיחקה בבלומפילד.

 לוי דיבר ביממה האחרונה על סגל ועל תזמון. הוא טען שבעבר היה למכבי פתח תקווה סגל טוב יותר. אז בואו נעבור במהירות על הסגל של מכבי פתח-תקווה: יש לה את אוהד כהן, אחד השוערים המנוסים וӔיציבים בליגת העל. מוראד מגמאדוב הוותיק, אבי יחיאל, עד לא מזמן בלם נבחרת ישראל, קובי גנון שהפך ל"באנקר" בצד שמאל, נאור פסר המבטיח, אסי משיח שמשחק כבר כמה שנים ברמות הבינויות עד טובות,, עומר בוקסנבוים שהוכיח את עצמו כמעט בכל קבוצה בה שיחק בשנים האۗרונות ויש לה אפילו את טל בן-חיים, חלוץ הנחשב לכישרון מספר 1 בגילאי הנוער.

מאידך, לוי היה זה שהחליט לשחרר את שני הלוחמים הגדולים, איסמעיל עמר וסולי צמח, שני השחקנים הכי מזוהים עם האוהדים המעטים של הקבוצה, שניים שהיו נלחמים בשבילו והעדיף שחקני רכש כۓן רומן, שהוכיח ב-3 שנים האחרונות כי הוא אכן ראוי להיות שחקן ספסל בקבוצות תחתית.

אז נכון, מכבי פ"ת לא הייתה אמורה לפרק את מכבי חיפה בקריית-אליעזר ולא אמורה להביס ללא רחם את הפועל ת"א בבלומפילד אבל לומר שזה מה שהסגל שווה ולהפסיד בבית לבני-סכנין ומכבי נתניה? אלה פשוט אמירות מקוממות. את סכנין אפשר לנצח גם עם דן רומן.

אבל רומן הוא לא הסיפור פה. לוי זכה בתחילת הקריירה הבוגרת ב-3 אליפויות נהדרות עם מכבי חיפה. הוא סבל מכישלונות באירופה, למעט עונה אחת לא רעה בגביע אופ"א והיה צריך̠למצוא קבוצה חדשה לפתוח בקריירה שניה. מכבי פ"ת מיתגה את עצמה בשנים של גיא לוזון כאלטרנטיבה ראויה לצמרת הגבוהה של הכדורגל הישראלי. עם לוי היא השיגה ממוצע של נקודה למשחק בכל השנה בה הוא אימן אותה. לוי יכל לבחור קבוצה אחרת לאמן. עם מעט סבלנות הוא היߔ מתמנה לממאן הפועל באר שבע, מכבי תל אביב או מכבי נתניה. הוא החליט לנסות להחזיר את מכבי פתח תקווה לייה היפים והוא זה שלא הצליח.

מהצד השני של הכביש, הבינו בהפועל פתח-תקווה שיש גם גבול לכל ביזיון. דני ניראון לא אימן מעולם בוגרים והוא זכה לכבוד לאמן בӐחת משש הקבוצות המפוארות של הכדורגל הישראלי. על שום מה ולמה? כנראה בגלל המחיר. זו הייתה הסיבה גם שדניאל יאמר חשב שנתי עזריה, בחור מצוין, שעד לא מזמן היה מנהל הקבוצה, יכול להוביל את שלו מנשה ורביד גזל למקום הרביעי או החמישי בליגת העל.

אז לדניאל יאמר̠לקח חודש עד שהוא הבין שהצלחות לא יביא לו מי שמעולם לא אימן בוגרים. ספק רב אם דני לוי הבין את זה אבל לזכותו של דני ניראון ייאמר שהוא הבין את זה בשבילו.