לקשטן מגיע להמשיך בנבחרת
המאמן הלאומי היוצא לא נכשל בתפקידו, וכלל לא ברור מדוע הודח. אם בלאו הכי אין צ'אנס להעפיל ליורו, מדוע לבזבז כסף על פנטזۙות כמו דונאדוני או רייקארד?
יום ראשון 14 פברואר 2010
שלמה חסיד
שלמה חסיד

ואני חותם לכם, הכל חרטא. אף מאמן שמכבד את תעודת הפרו שלו, לא יבוא הנה גם בעד שלושה מיליון יורו. ולהצטלם עם דונאדוני, זיӠאדין זידאן או מרקו ואן באסטן, גם אני יכול, ובקלות רבה (גם אני ידיד של עובד קראוס).
האם נשמע לכם הגיוני שפיגורה כמו רייקארד שטייל על גג העולם כשחקן ומאמן, יבוא לשומקום כמו ישראל בשביל להיכשל במוקדמות היורו? בשביל מה הוא צריך את זה למען השם?&nbųp;מה הוא נראה לכם, ג'ון גרגורי?
גם דונאדוני לא צריך את ההצקות של העיתונאים, ההקנטות של האוהדים ולא את הקריזות של היו"ר שעלול להתהפך עליו בשניה. בן אדם עם רקורד כזה, בטוח יש לו רזרבות בבנק, במיוחד בשביל שלא יצטרך להתבזות כאן לעת זקנӔ.
אז מה עושים? מי פנוי באבא הלל?
יש לי רעיון. אני הייתי ממשיך את החוזה של דרור קשטן. אחרי שהפכתי בדבר והפכתי, לא מצאתי שום סיבה הגיונית להיפרד מהמאמן המנוסה, שכבר הביא הישגים בזירה הבינלאומית, כמו הקמפיין האירופי ۩ל הפועל תל אביב בתחילת שנות האלפיים.
אין כמו קשטן. הוא כריזמטי, מנוסה, טקטיקן, ומעל לכל דבר אחר - רוצה להוכיח את עצמו אחרי ארבע השנים הבינוניות שעבר.
חבל שקשטן יתבזבז בשנה הבאה בבית"ר ירושלים או הפועל תל אביב, אותם הוא בוודאי יצעיד להישגים, בזמן שלוזון והמאמן הזר שיביא יכשלו במוקדמות היורו, וכבוד היו"ר יחטוף אש צולבת מכל כיוון על המהלך ההזוי שביצע.