אירופה לא קורףת

בשנת 2002, מספר פרשנים וגרוע מכך -  מספר מראשי ההתאחדות לכדורגל, האמינו כי השיטה הנכונה לשחק כדורגל נמצאת במזרח העולם. ההצלחה הנדירה של דרום קוריאה וההצלחה היחסית של יפן, גרמה לרבים להאמין שהעתיד של הכדורגל נמצא במזרח.

זה קרה רק 12 שנה אחרי שרבים בעולם האמינו שבתוך 20 שנה יגיעו שתי אפריקאיות לחצי גמר המונדיאל. קמרון עשתה בית ספר לכמה נבחרות במונדיאל 1990 והגיעה על סף העפלה לחצי הגמר, אלא שמאז רק סנגל הייתה נבחרת אפריקאית שחצתה את גבול שמינית הגמר, וגם זה היה באותו טורניר מוזר של 2002.

המונדיאל הנוכחי הוא של האמריקאיות. כולנו התרגלנו להצלחות של ברזיל וארגנטינה, אבל דיי השלמנו עם העובדה ששאר הנבחרות בדרום אמריקה הן שכונה ואלו של צפון-מרכז אמריקה הן שכונו יוקרהȮ בינתיים, כמעט כל הנבחרות של דרום וצפון-מרכז אמריקה עושות את דרכן לשלב הבא, למעט הונדורס, שאפילו לספרד הפסידה בקושי.

הטרנד החדש הוא לרדת על הכדורגל האירופאי. רבים טוענים שפרנק לאמפרד הוא לא שחקן ברמה העולמית, שפאביו קנבארו הוא בעצם שחקן עבר וߩפרנק ריברי הוא לא יותר מקוריוז. עבורם, סוארז מאורוגוואי הוא חצי אלוהים ואלג'יריה היא בעצם מולדת הכדורגל. 

הזיכרון של מרבית הפרשנים הוא פשוט קצר מדי. רק לפני ארבע שנים העפילו ארבע אירופאיות לחצי גמר המונדיאל. במונדיאל 2002, זה שנערך במזרח̬ העפילו שתי אירופאיות לחצי הגמר ועדיין ב-1998 העפילו שלוש אירופאיות לחצי הגמר. גם אם ב-2010 תעפיל רק נבחרת אירופאית אחת למעמד הרם, יהיה זה כפרט שיצא מן הכלל שיכול ללמד רק על עצמו ולא על הכלל. 

האמת פשוטה. מרבית השחקנים שמשחקים באירופה עוۨכים שני משחקים בשבוע במשך עונה שלמה. האסייאתים והאפריקאים משחקים בדרך-כלל משחק אחד לשבוע, כששאר הזמן מוקדש לאימונים. גם אם האסיאתיים עורכים שני משחקים בשבוע, המשחק השני בדר"כ בליגה או במפעל גביע נחות, בטח לא כזה שמתקרב ברמתו לליגת האלופות או אפילו לליגה האירופית.

בכלל, לא צריך להפוך את הדרום אמריקאים לכאלה שמובילים לבדם את הקבוצות האירופאיות לזכייה באליפות. היו כמה שאמרו שבאנגליה השחקנים הזרים שולטים. שימו לב מי הכוכבים של האלופה האנגלית צ'לסי, למשל: מיכאל באלאק הגרמני, ג'ון טרי האנגלי, ניקולה אנלקה הצרפתי, אשלי קול האנגלי, פטר צ'ך הצ'כי, ריקארדו קראבליו הפורטוגלי וכמובן פרנק לאמפרד. נכון, גם דידייה דרוגבה משחק בצ'לסי, אבל אף אחד לא יכול "להאשים" אותו שהוא הוביל את חוף השנהב להישגי ענק במונדיאל. 

גם אלופת גרמניה מתבססת כמעט כולה על שחקנים אירופאים, כנ"ל לגבי אלופת איטליה, אינטר,  ותאמינו או לא, גם אלופת ספרד, ברצלונה אהובתכם, מתבססת כמעט כולה על שחקנים אירופאים, רובם ספרדים, וליונל מסי אחד. 

אז הכדורגל האירופאי עדיין לא אמר את המילה האחרונה. האשמה היא בעיקר על השיטה שלא מאפשרת לגדולי הכדורגל באירופה מנוחה נורמלית לפני המשחקים באליפות העולם. זה אולי נראה שעתיד הכדורגל במקומות כמו אורוגוואי או מקסיקו, אבל משום מה נראה לי שגם בשנת 2014, במונדיאל שייערך בברזיל, הכוכבים העולמיים עדיין יהיו אלה שנולדו במנצ'סטר, נאפולי ומדריד ולא אלו שנולדו בסיאול או בסנטיאגו.

צילום: GETTYIMAGES