אני מאמין לעבאס סואן

 השבוע, כשראיתי בטלויזיה את עבאס סואן מדבר על כישלון היחסים שלו עם יובל נעים שפוטר מסכנין, לא יכלתי שלא להרגיש אמפתיה כלפי סואן, שהוא ספורטאי בנשמה, גבר אמיתי, ואדם וחבר משכמו ומעלה.

כואב לסואן שמנۡים להפיל עליו את תיק פיטורי יובל נעים מסכנין, אז הוא בא לתת את הגרסה שלו ולנקות את השטח. האמת, אני מאמין לעבאס. אם אני צריך לבחור בינו לבין יובל נעים, ברור שאני בוחר בו.

יובל נעים הוכיח בשנים האחרונות שהוא מאמן לגיטימי, השאלה אם יש לו קיەם מחוץ לחממה של הפועל רמת גן. בסכנין, למשל, הוא לא יכול לצעוק על שחקנים כאילו שהם קונוסים. במגזר הערבי נהוג לכבד את הזולת, וזה משהו שיובל כנראה צריך ללמוד.

יש לי הרגשה שיובל נעים עוד ירוויח מהאפיזודה עם סכנין. בעוד שנתיים או שלוש,  הוא יӑין את הטעות שלו כשלא מספיק ספר את ההנהלה והשחקנים, וחשב שהכול סובב מסביבו. עד אז הוא יצטרך לשלם שכר לימוד והרבה. ויש לי כבר שיעור חשוב בשביל יובל להמשך הדרך: אף פעם אל תאשים אחרים בכישלון שלך. תמיד תבדוק איפה אתה לא היית בסדר, אחרת לא תלמד לעולם.
כי אם אתה חושב שלקבוע למוסלמים אימון בוקר בזמן הרמדאן זה בסדר, אני לא יודע מי נתן לך תעודת מאמן. עכשיו שב בבית, תשתה קצת מים קרים, תירגע, ותחשוב טוב איך אתה חוזר לביצה המקומית ומשתלב יפה בנוף. רמז: אם גם בקבוצה הבאה שלך אתה תחשוב שאתה הבוס  Ӕיחיד, זה עלול להיגמר גם כן מהר מאוד, ואז כבר באמת לא יהיה לך את מי להאשים.