הגיע הזמן להתקיף (ולצרף קשר אחורי)

הפציעה של ברק יצחקי, טרפה מחדש את הקלפים אצל מכבי תל אביב. פתאום הבעיות שנראו עד יום ראשון, כמינוריות הפכו לאט לאט כקשות הרבה יותר, אחד השחקנים המובילים בישראל או המוביל שבינהם נפצע והשאיר מאחוריו חלל גדול.

למרות הפציעה הקשה והחסרת מזל מצד הצהובים, במכבי חייבים להתעסק עם מה שיש ולמנף את זה להצלחה.

מכבי ת"א של השנה הייתה מראש סימן שאלה מאוד גדול. מצד אחד הנחיתו בקרית שלום שחקנים בעלי ניסיון או כאלו שהכישרון נוזל להם מהאוזניים, אך מהצד השני יש במכבי כמה בעיות שקשה להתעלם מהם.

ההתקפה של מכבי היא עדיין הצד החזק ביותר של הקבוצה ועל החלק הזה במערך של הקבוצה היא חייבת להתבסס. מדוניאנין, עטר, בוזגלו וקולאוטי הם שחקנים שכל אחד מהם יכול לשנות משחקȠבשנייה.

קולאוטי הגיע מבורוסיה משנגלדבאך, בקול תרועה ונראה שיסיים את העונה באותה אות. מכבי לא יכולה לתפקד בהתקפה בלי קולואטי, וזה הוכח בשלושת המשחקים אחרי אולימפיאקוס, בהם מכבי לא ניצחה. אומנם האחרון פתח מול חיפה והראה חולשה, אך עדייߟ קשה לראות את ההתקפה של מכבי מתנהלת בלעדיו.

אין לאף חלוץ של מכבי את התכונות שמאפיינות את הארגנטינאי: קור רוח ברחבה, שחקן שיודע לשחק עם הגב ולחלק לחבריו מסירות לאגפים. בנוסף, רוברטו לא מפסיק לעשות תנועה שמשגעת את הגנת היריב. אם רוברטו לא יפצע יתר על המידה, ההתקפה של הצהובים תהיה תלויה בו, כאחד כזה שמחבר את הכישרונות שסובבים אותו.

גם מאור בוזגלו הופך עתה לבורג מאוד מרכזי בהתקפה של הצהובים, במיוחד לאחר הפציעה הקשה של יצחקי. בואו לא נשפוט את מאור לפי העונה הקודמת,Ġהשחקן חזר מפציעה ולא הצליח להיכנס למערך של הקבוצה. העונה בוזגלו מתחיל לגלות סימני בגרות ומבין שהתחרות על ההרכב השנה תהיה קשה ואף לוקח את זה לתשומת ליבו.

בוזגלו הוא מסוג השחקנים שיהיו חשובים במיוחד למערך של מזרחי את נמני וזאת בהנחה שרוב הߧבוצות בליגה ישחקו מול מכבי, עם מספר רב של שחקנים בהגנה. למאור יש הכישרון להיכנס לאמצע שצריך, לבעוט מחוץ לרחבה ולהזין את חבריו בכדורים שיובילו לשערים. מצד שני, הבעיה של מאור היא הבטחון. הכישרון הצעיר לא צריך לצפות שבקבוצה יתנהגו אליו בכפפות של משי ויחבקו אותו לאחר כל טעות או משחק חלש. הוא יהיה חייב לשים פס על הסביבה ולשחזר את היכלות שהביאה אותו לקרית שלום.

ההגנה דווקא מבטיחה

למרות המשחק החלש בדרבי ובפאריס, ההגנה של מכבי טובה ותהיה טובה עוד יותר עם הז۞ן. אבי סטרול למרות הטעויות שלו ביוון וצרפת, הוא אחד שיודע לקחת אחריות ולעשות סוויץ' ממשחק למשחק. אם נוסיף לזה את שני מגני הנבחרת, זיו וסבן ונחבר את הבלם המונטנגרי, פאביצ'יביץ' במכבי יכולים דווקא לישון בשקט.


סטרול. יודע לעשות סוויץ'.

אלא שכאן עולים מספר סימני השאלה, שיכולים להיות ההבדל בין קבוצה אלופה לכזאת שתראה את השכנה מחודורוב חוגגת לה אליפות&nbͳp;שנה שנייה ברציפות מול הפרצוף. 

לירן שטראובר הינו שוער בלתי צפוי, אחד כזה שיכול להציל את הקבוצה מול חיפה, אך בנשימה אחת להרוס את כל התוכניות כמו במשחק הדרבי. במכבי כבר יודעים - הרבה יהיה תלוי בלירן שטראובר ובאופיו Ӕבעייתי. שמכבי רואה את אניימה בשער של הפועל ואת דוידוביץ' בחיפה היא יודעת שיש לה בעיה חמורה בעמדה שהיא לפעמיים 50 אחוז מקבוצה.

השחקן שמכבי לא הצליחה לפגוע בו, הוא הקשר הדפנסיבי שבונה את המשחק. אם במכבי בנו על אלברט באנינג כשחקן שבונה משחק אז פה הבעיה המרכזית. השחקן גמלוני בעל אופי אימפולסיבי, שעדיין מתקשה להסתגל בקבוצה. יעשו במכבי נכון אם ישחררו אותו ויפנו לעצמם עמדה נוספת של זר.

ג'יבריל סידיבה לעומתו, נראה הרבה יותר מחובר מחברו הקמרוני, מאוד מצחיק, בלי אגו והכי חשובȠ- יודע לשחק כדורגל. סידיבה, קפטן נבחרת מאלי לשעבר, הוא החתמה מצוינת של מכבי. וסביר להניח שיישאר כאן עד סיום העונה.

אלא שבשלב הזה, כבר לא ניתן לבצע שינויים משמעותייים. ברור שמכבי קבוצה עם לא מעט בעיות בתיאום בין השחקנים ובמיוחד בקישור האחורי, אך הן גם לא רבות מידי, ולכן עיקר הלחץ חוזר לשחקני ההתקפה. הם הצד החזק של הצהובים. הם חייבים לספק את הסחורה. הם אולי לא הספיקו כדי לעבור  את פריס סן ז'רמן, אבל הם חייבים להיות הערך המוסף מול קבוצות ברמה של בית"ר ירושלים, מכבי חיפה, בני יהודה או הפועל תל אבۙב. מכבי הרי לא ספגה רביעייה ממכבי חיפה, היא ספגה שער אחד וענתה באפס. וגם בפאריס, שער אחד היה משנה את התמונה. 

במכבי לא נחים על זרי הדפנה ועושים מאמצים אדירים לחזק את הקישור האחורי, כאשר הקבוצה תרוץ בהרכב קבוע מספר שבועות והשחקנים יבߙנו את מקומם, אין שום סיבה שיריבות שיבואו לשחק מול מכבי לא יקבלו פיק ברכיים - וזאת המטרה האמתית של הצהובים, לחזיר את כוח ההרתעה.