תקופת הצנע של ביתר ירושלים

 כירושלמי גאה זה ארבעים שנה (אפילו שבשנים האחרונות אני בגלות של תל אביב), וכאוהד בית"ר ירושלים מגיל אפס, אני בוש ונכלם̠בגלל מצבה הרעוע של בית"ר, שהולך ומידרדר מיום ליום.

זה כבר הופכת משימה קשה מנשוא לגלוש כל היום באתרי הספורט, ולגלות שהקבוצה הגאה שלך הפכה למחנה פליטים של שחקנים שפג תוקפם ושכבר יצאו מהמחזור, מושב זקנים של פנסיונרים שבאו להזדקן בכבוד על חשߑוננו. כאלה שחקנים שמ.ס אשדוד מפרישה לפנסיה, ובית"ר ירושלים שלי מסתערת עליהם כמוצאת שלל רב, כמו עני שחיטט בפח ומצא בקבוקים שאותם יוכל להמיר בסופר לכמה שקלים.

לא יודע מה מתרוצץ במוחותיהם של אנשי בית"ר, אבל אני כאוהד עומד נפעם מול מה שӧורה השנה בבית"ר. מי אלה השחקנים האלה, למען השם, אני שואל את עצמי. איפה מצאו אותם? איפה הפאסון של המועדון? האם יכול להיות שנחמש את כל קבוצות הצמרת בשחקנים מצוינים שלנו כמו עידן ורד, טוטו תמוז, וברק יצחקי, ובמקומם נביא שחקנים ברמה של פלייאוף תחתון בליג۔ הלאומית?

אין לי רבע טענה לאיציק קורנפיין. הוא בסך הכול מכלכל את מעשיו מול האין תקציב של בית"ר, ומנסה לשרוד עם מה שיש. אלא שכל העסק לא נראה לי טוב. הייתי מעדיף שבית"ר תרד ליגה, שכל האוהדים שהתווספו אלינו בהצלחות יעופו לכל עבר וששחקנߙ קבוצת הנוער שלנו יקבלו במה לאיזה שנה שנתיים, כשאחר כך נשוב לליגה הראשונה בריאים, טובים ומחושלים יותר.