איזה קטעים. עכשיו הגיע כומר

 אני מבין את מרכוס פייזר, הזר המוזר שנחת פה ביום שלישי והתוודה שהפך לכומר. ברור לי מאיפה זה צץ לו, ולכדורסלנים אחרים לפניו כמו אמארה סטודמאייר באߞריקה, או עדי גורדון ודורון שפר שלנו.

פייזר היה בחירת דראפט רביעית בשנת 2,000, ואם כל הברגים בראש שלו היו מחוברים היטב, סביר שעד היום הייתם רואים אותו משחק רק אם הייתם קמים לפנות בוקר ומדליקים אן.בי.איי. אבל מכיוון שאצלו המחשבות נודדות, קל לו ליפול לאשליות שהדרך טומנת לו.

אני לא מאשים אותו כי זה לא קל להתמודד עם הצלחה. כשבגיל 22 אתה כבר סופרסטאר עם חשבון בנק שגורם לכולם לקנא, כשבעיתונים מסקרים כל פיפס שקורה לך, כשבחורות מטרידות אותך בכל קרן רחוב, וכשהתארים השוני۝ נערמים, אתה פתאום מתחיל לזלזל בזה. ואז אתה מתחיל לחשוב שאולי יש איזשהו כיוון בחיים שאתה מפספס, מהותי יותר, אמיתי יותר, שורשי יותר. מכאן הדרך לדת קצרה.

לא שאני מזלזל בהארה הרוחנית שנפלה על ה"מקרר" מרכוז פייזר. אם טוב לו להתחפש עכשיו̠לכומר, למלמל פסוקי תפילה שהוא לא מבין ולחשוב שאלוהים מקשיב למה שיוצא לו מהפה, זכותו. איש באמותנו יחיה. אני רק הייתי מציע לכל אלה שמקנאים בכדורסלנים/כדורגלנים/בדרנים לחפש לעצמם מושאים אחרים לקנאה, כי אם הכל היה כל כך זוהר בעולם הזוהר, לא היו כל כך הרבה מקרים של שחקנים גדולים שהתחרפנו.

באותה הזדמנות אני רוצה להגניב שאלה לאנשי הסקאוטינג של מכבי אשדוד. תגידו, אתם לא חושבים שנפלתם עם כדורסלן לשעבר שעבר הסבה מקצועית והיום הוא סתם תמהוני שמחפש את עצמו ולא אכפת לו לעשות צחוק מעצמו, מאיתנו ויӨחם השם גם מאלוהיו?