בעברית זה נקרא פאתט

הדבר הכי מעליב שניתן לומר על אנשי חברת הניהול של הפועל תל אביב בלי שהם יתבעו דיבה היא שהם עצמם הפכו לסאטירה של עצמם. אין צורך ללגלג עליהם, הם עושים מצוין את העבודה.

אם שחר בן עמי ומוני הראל רוצים להבין למה הם הפכו ללעג כדאי להם למשל לקחת את ההקלטה מהתכנית "עושים ספורט" ביום חמישי בגלי צה"ל', בה דיבר שם בן עמי על יחסים מצוינים וחבריים בין ההנהלה לשחקנים, כאילו מדובר היה בקבוצת כרוניגן ההולנדית או מכבי פתۗ תקוה המלאבסית.

הבוקר באותה תחנה עלה הדובר אמיר ליובין וחזר על אותם דברים פחות או יותר. ליובין, איך נאמר זאת בעדינות, חייב לא להגיד תמיד את כל האמת, מתוקף תפקידו. אבל גם הוא נשמע בבוקר שלפני השעיית קפטן הקבוצה והשחקן הכי ותיק שלה, קצת מגוחך.<ɢr/>
תוסיפו לזה את הזעם שמוני הראל הוציא על השחקנים אחרי שסיימו, רחמנא לניצלן, בתיקו חוץ מול קבוצה שכמעט לא הפסידה בביתה בשנה האחרונה ואת השתיקה הרועמת 'און דה רקורד' של אריה הרשקוביץ' (אל תדאגו, 'אוף דה רקורד'  יש לו הרבה מה לומר) ותקבלוȠחבורת אנשים מוכשרים, רובם ככולם אוהדים שרופים של הקבוצה שפשוט החריבו בתוך מספר שבועות את מה שהם עצמם בנו לתפארת מתחם וולפסון בשנה וחצי שעד לפני החודשיים האחרונים.

זו אותה הנהלה שמישהו מתוכה חשב שאייל ברקוביץ' מקניט אותה רק מאינטרסים אישיߙם, כאילו ששאר הפרשנות של ברקוביץ' היא מקצועית נטו. זו אותה הנהלה שדאגה להכפיש את אחד מגדולי מאמני הדור הנוכחי שעשה בחייו כאיש כדורגל קצת יותר מהם וזו אותה הנהלה שרוצה לגרום לנו להאמין שהעמדת שישה שחקנים לדין בשבוע אחד, היא דבר שבשיגרה.

אߑל הכל מתגמד, כאמור, לעומת ההשפלה העצמית. יכולתי לצטט את ג'ון קנדי או צ'רצ'יל שלימדו אותנו דבר או שניים על מנהיגות, אבל הכבוד לא מגיע לאדונים בן עמי והראל. אותם ראוי להזכיר בנשימה אחת עם לזלי נילסון שבסרט 'האקדח מת מצחוק' עמד מחופש לשוטר לידĠמפעל זיקוקי דינור שעולה באש ומול המחזה המרהיב מבקש מהקהל להתרחק כי "אין מה לראות".

איך קוראים לזה בתכנית מספר 1 בטלביזיה? פאתט!!

הכותב מביע את דעתו בלבד