הבדיחה היא עלינו

היום, יום שלישי ה-28/8/07, היה יום כיפור של עיתונות הספורט הישראלית. כתבי ועורכי מדורי הספורט הוכיחו כמה קל לשטות בהם והראו כי צריך לעשות "פריש מיש" עמוק בעיתונות הספורט. כל אותם עיתונאים שקראו לאלי כהן להתפטר אחרי שני מחזורים בהם סיים בתיקו עם אשדוד והפסיד 3:2 למכבי פ"ת צריכים לקחת אחריות ולהתפטר.

כל מי שפירסם על מועמדויותיהם של אייל ברקוביץ̧, משה סיני ושלמה שרף לאימון מכבי ת"א, משול למאמן שקבוצתו הגיעה למשחק מול סנטה קולומה עם הרכב של מאות מיליוני שקלים והפסיד 8:0 עם שערים בין הרגליים ו-5 כרטיסים אדומים.  מעניין מה היו אומרים אותם עיתונאים על מאמן שהיה מפסיד בצורה כה מחפירה.

בכל קורס של עיתונות למתחילים, אחד השיעורים הראשונים מדבר על הצלבת מידע . נכון, אייל ברקוביץ' היה בטוח כי אבי נמני התקשר אליו והציע לו את תפקיד המאמן, אבל האם נמני מאשר את הדברים הללו? בדיקה פשוטה עם "המלך" של קריית שלום הייתה פותרת את העניߙן.

יש דברים שיש עליהם סליחה. טעויות כתיב, ספקולציות למיניהן שניתנו על ידי מקורבים כדי לקדם את שחקניהם ועוד רעות חולות שגם מתרחשות בתקשורת האנגלית או הספרדית, אבל נפילה כה גדולה של ענקי המדיות של ארצנו הקטנטונת מצריכה בחינה מחדש של כל המקצוע.

ļp>עכשיו כל ידיעה נראית לא אמינה. האם כל ליצן בשקל יכול לעשות בתקשורת כרצונו? על כל הנוגעים בדבר לקחת דקה, שעה, יום למחשבה על מה שגרם להם לפרסם את הידיעה. אם נדע לקחת את המקרה הזה ולראות מה אפשר ללמוד ממנו, אולי כל זה לטובה. אחרי מה שעשה "השרוף" Ӝתקשורת הישראלית לא למדנו, אולי עכשיו זה הזמן לעשות חשבון נפש לפני שבאמת אפשר יהיה לסגור את האור.

הכתוב הינו טור דעה