כשגרנט העדיף את עוז אליה

 תשמעו סיפור מיוחד לכבוד הניצחון הראשון של המאמן אברהם גרנט, בקבוצת צ'לסי במסטייה, 1:2 על ולנסיה.   

את אברהם גרנט אתם מכירים. גם את חיים רביבו שלימים כיכב בישראל, ספרד וטורקיה. אחרי שתקראו את הסיפור תבәעו את דעתכם.  

האם לגרנט אין עין טובה לשחקנים מצטיינים או שהנאמנות לשחקנים שלו עומדת אצלו מעל לכל. זה היה בשנת 1990. גרנט היה אז מאמן הפועל פ"ת. חיים רביבו סיים את גיל הנוער בקבוצת הנוער של גדנ"ע יהודה. הנער הנרגש הגיע לקבוצה לעשרה ימי התרשמות. הוא הלהיב את השחקנים ואת היו"ר דאז, גברי לוי שהכין מיידית חוזה לרכישת השחקן האלמוני. רביבו נכנס למשרד, שמע מלוי את ההצעה הכספית, את התנאים והתכוון לחתום על חוזה ארוך הטווח לשלוש שנים בהפועל פ"ת. 

רגע לפני החתימה ביקө לוי מרביבו להמתין במשרדו מספר דקות. הוא יצא להודיע על המתרחש לגרנט, ושימו לב לפספוס הגדול. גרנט נעמד מול לוי, גירד את הראש בתנועה אופיינית, ואמר: "אני מצטער, עם כל הכישרון של רביבו, אני לא יכול להחתים אותו כי יש לי בעמדה הזו את עוז אליה, מה אעשה עם עוז אליה?". לוי ניסה לשכנע אבל גרנט המשיך בשלו. הוא לא יוותר על עוז אליה.  

את המשך הסיפור אתם מכירים. גיורא שפיגל שהיה המנג'ר של בני יהודה, אפילו לא ביקש לבחון את רביבו. הוא ניגש לדוד סולמי ולגד סולמי מראשי הקבוצה דאז ואמר להם: "ראיתי אותו בנוער של גדנ"ע. תחתימו אותו מייד.  הוא יהיה השחקן הטוב ביותר בישראל".