תודו שהתגעגעתם

העדכונים שזרמו על המספרים שӜ פייזר בקיץ יצרו ויברציות בלתי נמנעות. ציטוטים כמו: "משחק שקט של פייזר. 20 נקודות ו-13 ריב'". לחשוב על שיתוף הפעולה שלו עם ניקולה, ולהיזכר בימים ההם של ניקו-באסטון. אבל אין כמו מראה עיניים, ולקרוא על פייזר היה נחמד. אני חיכיתי לראות אותו. בהיכל. בצהוב. ביורוליג.

אוגוסט הגיע. עכשיו נשאר רק לפנטז. ההחתמה של מוריס נתנה תחושה של התנהלות נכונה במכבי. האיש הנכון במקום הנכון. גבוה, ריבאונדר, הגנתי, קבוצתי, מה שהיה חסר למכבי בשנה שעברה מתחת לסלים. לחשוב על השילוב שלו עם פייזר מתחת לסלים בהגנה, לך תקלע נגדם סל בצבע. אבל כל פעם שחשבתי על מוריס, ראיתי אותו באדום. חייב לחכות ל-25 באוקטובר. לראות אותו בצהוב, חוסם את בוגדנוביץ', הפורוורד של לה מאן, במשחק הראשון של היורוליג. זה כל מה שחסר לי.

ההחתמה של בלות'נטאל נתנה הרגשה של רטרו. אותה עונה גדולה של 2003/4, הפיינל פור המדהיםĠבהיכל, הגמר הבלתי נשכח, כל זה תמיד מתחבר לי עם דייויד. אבל השאלה היא איך זה ייראה הפעם, בלי אנתוני, בלי באסטון, בלי שאראס, אבל עם קאמינגס, עם פייזר, ובעיקר, עם ביינום. השילוב בין המהירות של וויל לידית של דייויד יכול לייצר הרבה נקודות חשובות למכבי. אבל כל ߤעם שניסיתי לדמיין את ביינום מוסר לבלות'נטאל, משהו "נחתך בשידור". אין ברירה. לחכות לסוף אוקטובר.

להערכתי, ההߗתמה הכי חשובה היתה קאמינגס. בעל הבית חוזר להיכל. כשיהיה צריך, הוא יעצור. כשיהיה צריך, הוא ירוץ. כשיהיה צריך הוא יצעק, וכשיהיה צריך, הוא ירוץ לקהל עם הידיים מונפות. אריאל קאמינגס. עכשיו ביינום יוכל לחדור בשקט, בלות'נטאל, יותם וטל יכולו


לקלוע בשקט, ניקו יוכל לקבל את הכדור במקום הנכון, ופייזר ומוריס יוכלו להתעופף ולקבל את הכדור בדיוק בזמן. הוא יהיה הקש שיערבב את המשקה. ואם יהיה קש, אז רק אפשר לדמיין איזה משקה יהיה לנו.

ספטמבר. נגמרו הפנטזיות. עוד חודשיים הכל מתחיל. יש כבר חולצה צהובה חדשה, ואפילו מכנסיים כחולים חדשים, בתקווה ללבוש אותם ב-4 במאי במדריד. בינתיים הם מחכߙם במקום של כבוד בארון, ליד הגרביים והתחתונים של ימי חמישי.