הרבה יותר מיריבות

חג המולד ברקע ואיתו אווירת האחדות ואהבה שצפויה להציף את רחובות ספרד. בינתיים, בימים שנותרו עד פרוץ ימי ההרמוניה והשלום, צפויה להיערך מלחמה אחרונה, שחוצה כבר מאות שנים את ספרד לשני מחנות ופותחת פצעים שמנסים להגליד- הסופר קלאסיקו, קרב האיתנים בין שתי הקבוצות הטובות והמעוטרות בכדורגל הספרדי: ריאל ובארסה, שייערך הערב (20:00)באצטדיון הקאמפ נואו.

שיעור קצר בהיסטוריה ספרדית

מקור השנאה בין ריאל לבארסה, כמו יריבויות בۙן מועדונים אחרים באירופה, נובע מפילוג פוליטי. על מנת להבין את האיבה הרבה שרוחשים אוהדי בארסה לאוהדי מדריד, יש לחזור אחורה בזמן אל ימיה האפלים של האומה הספרדית, עת שהייתה נתונה במלחמת האזרחים. 
בשנות ה- 30 התחוללה במדינה מלחמה עקובה מדם, שפילגה את האומה הספרדית לשני מחנות: המחנה המלוכני בשליטתו של גנרל פרנקו מול הרפובליקנים שבהם תמכו תושבי חבל קאטלוניה. הגנרל פרנקו לא חסך בשיטות אכזריות לדיכוי המחנה הרפובליקני וטבח בתושבי קאטלוניה.
עבור כל אלה, שימשה ۧבוצת הכדורגל כמקור לביטוי רגשות לאומניים ואת הבוז הרב שרחשו לשלטון של פרנקו. אחת הדמויות שזכרן ננצר לעד במיתולוגיה הקאטלונית, הוא נשיא המועדון, ג'וזף סוניול, שנרצח בידי כוחותיו של פרנקו בימיה הראשונים של מלחמת האזרחים.

דיכוי הקߐטלונים החל עוד לפני כן, במהלך שלטונו הדיקטטורי של פרימו דה ריברה בשנות ה-20. בתקופתו ניסה לכפות אחדות על כל חבלי ספרד. דה ריברה הבין את ערכה של הקבוצה לתושבי החבל ואסר על בארסה לשחק כדורגל במשך שישה חודשים, לאחר שאוהדי הקבוצה קידמו את ההמנון הספרדי בөריקות בוז. 

ריאל ופרנקו

ואיך מתקשרת השנאה למועדון ריאל מדריד ? הדיכוי הפך לקשה יותר בתקופת שלטונו הממושך של פרנקו, כאשר ריאל מדריד הפכה, לא רק בעיניים קטלאניות, לסמל הדיקטטורה והאחדות הכפויה של ספרߓ. בארסה הפכה ל"יותר מסתם מועדון", ביטוי בו מבטאים האוהדים בנאמנות וברגש את משמעות הקטאלוניות.

השלטון הפאשיסטי של פרנקו , שחיפש לגיטימציה בספרד ובאירופה, עמד על חשיבותו של הכדורגל ועל הפוטנציאל הרב הטמון בו, כמכשיר לגיוס&nbͳp;ההמונים בספרד. פרנקו אימץ את המועדון לחיקו והעניק לו את השם "ריאל" שמשמעותו "מלכותי" בספרדית. לרשות המועדון עמד תקציב בלתי מוגבל, שהביא לריאל את מיטב השחקנים שהיו לאירופה להציע באותה תקופה. המלכותיים הפכו לקבוצה אימתנית והחלו לב۠ות את התשתית שהפכה אותו למועדון פאר. הקבוצה זכתה בשנות השישים של המאה שעברה בתארים בספרד ובאירופה בקצב שבו מפטרים מאמנים בכדורגל הישראלי. בחלוף השנים שמר המועדון על מסורתו וזיקתו לבירה הספרדית עד עצם היום הזה. ה"מדריסיטה", הרוח המדרידאߙת, עוררה את שנאת אוהדי בארסה שראו בקבוצה מכשיר בידיו של הגנרל פרנקו העריץ.

התבוסה שלא הייתה 

אחד מהאירועים הדרמתיים ביותר בהיסטוריה המשותפת של שני המועדונים התרחש בשנת 1943, בשלב חצי גמר אליפות ספרד שנקרא גביע החנרליסימו, כמו תוארו הצבאי של פרנקו. במשחק הראשון שנערך בקאטלוניה, משחק אלים מצד שחקני מדריד ורווי טעויות שיפוט, בארסה ניצחה 3:0. על האווירה הפוליטית בספרד של אותה תקופה יכולה להעיד העובדה ששחקני בארסה זכו ל"ביקור ידידותי" Ļ של המשטרה החשאית שרמזה להם בעדינות שלא כדאי להם להתאמץ בגומלין.
הגומלין במדריד נגמר בתוצאה הבלתי הגיונית של 11:1 לטובת ריאל. בפועל, שחקני בארסה כלל לא שיחקו והניחו לשחקני ריאל להביסם בתוצאה הגבוהה ביותר בה נוצחה בארסה על ידי ריאל בכל ̻המסגרות. 
 
פרנקו מת  - היריבות נותרה

פרנקו מת כבר מזמן, אבל הרוחות והלהט שבערו ברגליהם של כל שחקני הכדורגל שהשתתפו אי פעם בחוויה המדהימה הזו לא שוככים. לכדורגל יש כוח מיסטי משלו ועם העלייߔ לכר הדשא השחקנים מרגישים התעלות רוחנית ששמורה למפגשים מעין אלו. תושב מדריד אף הגדיל לעשות כשטען כי במשחק בו ריאל ניצחה את בארסה באצטדיונה הביתי ה"סנטיאגו ברנביאו", דימה את ראול למלאך עם כנפיים לאחר שכבש שער לרשתה של בארסה .

&qɵot;זה משהו שונה", כותב המארקה, "זה המשחק ב-ה' הידיעה, זה המשחק היחידי בשנה ובמאה עליו אתה יכול להמר על ניצחון, הפסד או תיקו באותה הסתברות. מי ינצח? איש לא יודע, זוהי תעלומה. אל תאמין לאיש שאומר כי הוא יודע. אתה פשוט