ועכשיו לגיהנום הטורקי

 מכבי ת"א וצביקה שרף, יצאו הבוקר לאינסטנבול, שם ישחקו מול אפס פילזן, באולם שמכבי מכירה היטב, אבדי איפקצ'י.

מדובר באחד האולמות הכי ביתיים והכי קשים באירופה, כפי שמעיד כל מי ששיחק שם. השאלה הגדולה היא אם המוטיבציה הגדולה שצביקה אמור להביא איתו, תביס את המסורת של המבצר הטורקי.

מכבי דווקא ניצחה באיסטנבול את אפס פילזן, היה זה בדצמבר 2001 בו ניצחה מכבי עם דיוויד בלאט על הקווים את פילזן. ניצחון דומה התרחש לפני כמעט 30 שנה. מכבי גם ניצחה בעבר את אולקר באבדי איפקצ'י, אבל בשאר השנים נרשמו הפסדים בלבד.

דורון שפע, ששיחק באולםעם הפועל י-ם, מספר: "אני זוכר שהפסדנו שם מול אולקר. מדובר באחד האולמות הכי מפחידים והכי פחות ידידותיים לקבוצה האורחת, בעיקר בגלל הקהל שעוטף את האולם, שואג ורוקד על הטריבונות ומכניס את הקבוצה הביתית לטירוף, כששום דבר חוץ מניצחון לא מספק אותו. דווקא הפרקט והסלים שם נוחים, אבל מול קהל כזה בלתי אפשרי לנצח, אלא אם כן אתה מתעלה על עצמך ומביא מהבית אנרגיות בלי סוף. אני לא מקנא ۑשחקנים של מכבי, אך מצד שני אלה חוויות לכל החיים לשחק באלמות כאלה, מול קהל כזה".

יניב גרין, שגם הוא טעם את טעמו של האולם הזה מספר: "בפעם האחרונה שביקרתי בואלם הזה יחד עם פארקר, באסטון ופיני. דווקא היינו קרוۑים לניצחון, אבל אכלנו שם הפסד בשניות האחרונות. ידענו שאין מה לעשות, זה אולם שלא מאיר פנים ליריבות. אני לא יודע אם זה האולם הכי ביתי באירופה, אך זה בטח אחד האולמות שהכי קשה לשחק בהם. אנחנו במכבי ידענו מה מצפה לנו עוד לפני שהגענו. הקהל התורכי הקנאי, שמӒיע שלוש שעות לפני המשחק, מחמם את האווירה, מכניס את השחקנים שלו לטירוף והופך את המשחק לקרנבל מבחינת הקבוצה המקומית, כאשר השחקנים המקומיים מקבלים דחיפה מאוד משמעותית".

אין בכלל ספק שצביקה שרף היה מעדיף פתיחת נוחה יותר, אולי בבית מול איזו לӕבליאנה. מחר יחכה לו בצד השני, בלאט שהביס את שרף עם רוסיה באליפות אירופה. גם בלאט מודע לכך שהוא לא מאמן קבוצה גדולה, אבל האולם עשוי לעזור לא מעט. "אכן מדובר באולם מפחיד, ביתי ואוגר נקודות מבחינתנו", מודה בלאט שמוסיף: "הקהל הוא פקטור משמӢותי, במיוחד שממול באה מכבי ת"א, שהיא קבוצה גדולה ושם מפוצץ, כשכבר הרבה זמן לפני המשחק הזה החלו דיבורים עליו, שחייבים לנצח. הקהל נכנס מזה לטירוף ומצפה למכבי רבבת צופים שלנו כי זה מפגש פיקנטי, שיוצר הד בכל היבשת. "חוץ מהקהל, מדובר באולם גדול, אפשר לומר ענקי, עם מרחבים גדולים, מה שיוצר בעיה בקליעה. ממש לא קל ולא ידידותי לקלעים וגם זה פקטור שהופך את האולם למה שהוא".

אלעד חסין, היה עוזרו של פיני בעונה שעברה ופגש את פילזן עם אולימפיאקוס. הוא כבר הבין שניצחון שם הוא כמ۠עט בלתי אפשרי: "שיחקנו שם מול פילזן, הובלנו עד הרבע השלישי והיינו מצויינים, אבל ברבע הרביעי בעידוד הקהל, הם נכנסו לזון, קלעו שלשות באחוזים של 13/14 מהשלוש, זה היה אחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה, עד היום לא שוכחים את המשחק הזה. היה נדמה שהכול הולך להם ӑמשחק הזה, הקהל פשוט הטריף אותם ואחרי שלשה או שתיים, הקהל נכנס לאמוק, דחף את השחקנים והם ניצחו את המשחק. בכלל כשאתה מגיע לשם עם קבוצה יוונית הכי קשה לך, ולא צריך לספר מה זה תורכיה נגד יוון".

הוראס ג'נקינס, שהשתתף במשחק הזӔ מהצד התורכי אמר: "בוודאי שאני זוכר את המשחק הזה, היה לי ערב קליעות ענק, עשיתי מטווח שלשות על אולימפיאקוס אבל בסיום פיני יצא גבר, לחץ לי תיד ואמר לי שהוא זוכר אותי במשחק ששיחקתי עם ירושלים מול מכבי ת"א, ואמר לי שאני שחקן גדול. על האולם אבדי̠אפקצ'י, כל מילה מיותרת, אין אולם כזה באירופה ולא ב-נ.ב.א".