גביע לעניים?

ארסן ונגר ואלכס פרגוסון, שניים מהמאמנים הגדולים ביותר בעשור האחרון בכדורגל האנגלי לא ממש סופרים אותו, קבוצות נוספות מרגישות שהוא מפריע להן במשימות אחרות במהלך העונה ורבים מחשיבים אותו כתואר השלישי בכדורגל האנגלי. אך ההתעלמות המוחלטת של אלכס פרגוסון ממנו והשימוש של ונגר במשחקיו בכדי להריץ את ההרכב הכי ניסיוני שלו על כר הדשא, אינן הביקורות הראשונות שהוטחו אי פעם על ההתאחדות האנגלית בקשר לגביע האנגלי, בתחילת דרכו אפילו עשו עליו חרם...

הרעיון שלĠגביע הליגה רקם עור וגידים באוגוסט 1960, במשרדו של אלן הארדקר ששימש באותם ימים כמזכיר התאחדות הכדורגל האנגלית. הארדקר, אשר מספר שנים לפני כן היה בין האנשים האחראים להעברת החוק שקבע כי כל קבוצות הליגה באנגליה חייבות להתקין עמודי תיאורה במגרשם, ניסה למצוא את הנוסחה אשר תגרום ליותר משחקים להיות משוחקים במהלך השבוע ולאור זרקורים בעונת המשחקים הקרובה. כשהארדקר הציג את הרעיון לעמיתיו בהתאחדות, הוא העלה רעיון לפיו בניגוד למשחקי הגביע האנגלי, במשחקי הגביע החדש יוכלו ליטול חלק רק קבוצות המשתייכות לאחת מארבעת הליגות ߔבכירות באנגליה (בגביע האנגלי שותפו גם קבוצות שלא נמנו על הליגות המקצועניות) וכי כל התמודדות תוכרע על גבי שני משחקים, בית וחוץ, זאת על מנת ליצור יותר שוויוניות בין הקבוצות הבכירות לקטנות ולאפשר לקבוצות מהליגות הנמוכות להרוויח יותר כסף ממחירת כרטיסים, ללא כߜ קשר להגרלה שהן קיבלו (עד אז היה מקובל כי כמו היום בגביע האנגלי, אין החלפת ביתיות ולכן הרבה קבוצות קטנות לא הרוויחו מספיק ממפגשים עם קבוצות בכירות). תחילה נקרא " הגביע החדש לעשיית טוב" אך מאז 1982, כאשר שינה את שמו לגביע החלב, החליף הגביע את שמוȠשבע פעמים, כשכל פעם נקרא לפי החברה המפרסמת אותו.

על אף שהתקבל פה אחד במשרדי ההתאחדות לכדורגל, רעיונו של הארדקר, לא קיבל תמיכה רחבה  מצד בעלי קבוצות הצמרת של אותה תקופה וכשנחנך המפעל נרשמו אליו רק מספר מועט מקבוצות הליגה הראשונה. " מפעל ۙותר שוויוני"? רבים שאלו, "הרי קשה להאמין כי בשני משחקים קבוצות פחות טובות מליגות נמוכות יצליחו לעשות משהו". אך כל המקטרגים קיבלו תשובה הולמת כבר בשנה הראשונה לפעילותו של המפעל כשרודרהאם מהליגה השנייה הגיעה לגמר והפסידה לאסטון וילה 0:5 בסיכוߝ שני המשחקים. שנה מאוחר יותר, סיפור הסינדרלות של הגביע החדש נמשך כשנוריץ' מהליגה השנייה הניפה את הגביע לאחר שהביסה בגמר את רוצ'דייל מהליגה הרביעית. היה זה אז שהקבוצות הגדולות החלו להתעניין בגביע, בסדרה של גמרים שהכילו רק קבוצות מהליגה הבכירה בשנים הבאות מۢמדו של הגביע גדל במעט, אך עדיין הוא נחשב בעיני רוב הכדורגלנים כלא יותר מקוריוז.

ההתאחדות האנגלית, עמדה בפני דילמה קשה, האם לסגור את המפעל החדש שלה אשר לא התרומם לגבהים שאליה היא כיוונה או האם להשאירו כמפעל חצי חובבני אשר משרת בעיקר את רצונותיהם שۜ הקבוצות מהליגות הנמוכות? לבסוף החליטו קרבניטי ההתאחדות האנגלית לתת פרס ראוי לזוכה בגביע, כרטיס לגביע ערי הירידים האירופי (מה שיהפוך בהמשך לגביע אופ"א), בנוסף הוחלט לבטל את שיטת משחקי הבית וחוץ בשלב הגמר ולהעבירו למתכונת של משחק בודד שיערך בוומבלי. בۛך ריצו ראשי ההתאחדות גם את הקבוצות הבכירות שלפתע הייתה להן עוד דרך להגיע לאירופה וגם נתנו תקווה לקבוצות הקטנות שיכלו להגיע ולו לערב אחד לזוהר של וומבלי.

עד מהרה נקרא הגביע בידי ההמון "גביע המזל", בגמר הראשון שנערך בוומבלי נכחו 98 אלף צוۤים שראו את קווינס פארק ריינג'רס גוברת על ווסט ברומיץ'. שבע שנים מבריאתו, הפך גמר גביע הליגה לאחיו הקטן של גמר הגביע האנגלי ולעיתים משך אליו אפילו יותר צופים מהגביע המקורי. במהלך שנות השבעים חלו מספר הפתעות נעימות בגביע הליגה, ג'ורדן באנקס האגדי הוביל את סטוק סיטי לזכייה כאשר היא גברה על צ'לסי בגמר של 1982. נוטינגהאם פוריסט של בראיין קלאף וליברפול של דגליש היו הזוכות הכמעט בלעדיות של הגביע בין השנים 1978ל-1984 וביססו את מעמדן כאימפריות באנגליה בזכות אותן הנפות גביע.

בעקבות העונש שהוטל על הכדורגל האߠגלי לאחר אסון הייזל, אשר מנע מקבוצות אנגליות ליטול חלק בגביעים האירופאים הייתה צניחה בהתעניינות של הקבוצות הגדולות במפעל ורובן העדיפו להתרכז בליגה ובגביע האנגלי. הקבוצות הקטנות ניצלו את המצב שנוצר וכך קבוצות כאוקספורד הצליחה לזכות בתואר בשנת 1986. עם חזרת۟ של הקבוצות האנגליות לגביעי אירופה השונים בתחילת שנות התשעים שבה ההתעניינות של הקבוצות הבכירות במפעל. אז נכון, מאמנים כונגר ופרגרסון מייחסים פחות חשיבות למשחק שיערך הערב בוומבלי. אבל כמעט ארבעים שנה אחרי שהאנגלים הבינו כיצד להפוך מפעל חביב לחשוב, לא כדאי שגם במזרח התיכון ילמדו שלפעמים הגביע הוא אינו הפרס הכי גדול שיכול להיות מוענק במעמד גמר?