|
|
אחד הסיפורים שרלף קליין אהב לספר לחברים בכל הזדמנות היה סיפור הפיכתו מכדורגלן לשחקן כדורסל. קליין שיחק בקבוצת הנוער של M.T.K המפורסמת שרבים ממנהליה היו יהודים.
קליין סיפר על אהבתו לכדורגל ובעיקר לכוכבים הגדולים של המועדון, בודולה והידגקוטי. קליין שיחק בהתקפה ולדבריו בקישור הימני עם החולצה מספר 8.
בסיפרו "המאמן" כותב קליין: "יום אחד, בעודי מתאמן במגרש עם קבוצת הנוער של M.T.K, קראו לי לשיחה עם המאמן הראשי של המועדון, שנהגו לכנותו "גיולה באצ'י", הדוד גיולה. הוא הניח את ידו על כתפי ואמר לי "ילד, איני חושב שיש לך נתונים מתאימים למשחק הכדורגל. אני מציע לך לעזוב ולנסות לשחק כדורסל, ענף שעשוי להתאים לך מבחינה פיזית".
לפני מספר שבועות, כששוחחתי איתו יחד עם ידידי דני דבורין, סיפר קליין בהתרגשות כאילו זה קרה רק השבוע: "הדברים של מאנדי הלמו בי, מאנדי היה מומחה ענק וגם מהכדורגלנים היהודים הכי מפורסמים בהונגריה. בסוף שנות ה-50 הוא אימן את נבחרת ישראל וכשנפגשנו הוא חייך ואמר שהוא צדק שהפך אותי מכדורגל בינוני לשחקן המצטיין של מכבי תל-אביב. אבל אז, העלבון היה צורב. בלעתי רוק ורצתי הביתה עם דמעות ובכי ארוך ומשחרר".
קליין הוסיף שמתוך הדמעות והבכי חשב על דברי מאנדי והבין שהאיש צודק ועתידו אינו בכדורגל.
"שמעתי לעצתו של מאנדי ובתוך מספר ימים נרשמתי למועדון כדורסל מקומי בשם V.A.C, ויוו אתלטיק קלוב. העדפתי את הכדורסל שם מפני שהתבלטתי בגובהי (189 ס"מ) וביד הקולעת שלי שצלפה לתוך הסל שוב ושוב". קליין סיפר כי בנוסף לכדורסל, חישל את יכולתו באימוני כדוריד, הוקי קרח וסקי.
מתקופת הכדורסל בקבוצת V.A.C סיפר קליין כי הוא זוכר את חברתו הראשונה, שחקנית הכדורסל היפייפיה, אווה פלקעי.
מדינת ישראל כבר קמה ובשנת 1951, כשגל האנטישמיות בהונגריה גאה שוב החליטה משפחת קליין לעלות לישראל. עם תיק בודד עזב קליין את בודפשט לאיטליה, לעיר גנואה שם עלה על האוניה "ארצה", בה הפליג לישראל, למכבי תל-אביב.
|