ביתר הפכה לברירת מחדל

 לא יודע מה מתרוצץ במוחו של רוני לוי, שהעדיף את סטיאווה בוקרשט על בית"ר ירושלים, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לו: לבית"ר ירושלים הוא כבר ۜא יחזור יותר. הקהל לא יסלח לו על הרגע שבו נטש את הקבוצה שבוע לפני פתיחת האימונים, בשביל לחזור לרומניה.

לרוני לוי יש אמנם סיבות מצוינות להעדיף את סטיאווה בוקרשט. אחרי הכול, בית"ר ירושלים הפכה לשום דבר בכדורגל הישראלי. מועדון זניח ואפור מירכתי הטבל۔, קבוצת פלייאוף תחתון טיפוסית בלי כסף ובלי כוכבים, ובלי שום אפשרות למאמן להצליח בה.

תחת ידיו של איציק קורנפיין, כשארקדי גאידמק ברקע כמובן, בית"ר הפכה למקום חביב על שחקנים ומאמנים סוג ג', בטח שלא כאלה שיש להם ביקוש, ואני מבין את רוני לוי שהוא ۜא רצה להיות עוד שנה מחוץ לעניינים, אי שם בבית וגן.

כאוהד בית"ר ירושלים מבטן ומלידה אני מצר על מצבה של בית"ר, אבל בסתר לבי אני מקווה שהגלגל יתהפך. שיום יבוא וימצא בעל בית עשיר שיעיף הביתה את קורנפיין התבוסתן, ויביא אוהדים הצהובים הנפלאים ӡיבה טובה להרים ראש.

אני מתגעגע לימים של טדי הגועש, לחגיגות האליפת בככר ספרא. כל לילה אני ביו טיוב, מריץ עוד פעם את השירים האלמותיים של ג'קי מייקה מהניינטיז, עם עשרות אלפי הדגלים הצהובים מתנופיים ביציעים ויודע שמועדון כזה אי אפשר למחוק.

לך ۜך רוני לוי. ואם אתה יכול, קח איתך לסטיאווה גם את גאידמק וקורנפיין. ארקדי הוא טרמפיסט שבא לעשות קופה על הגב שלנו, קורנפיין פקיד אפור עם עבר בינוני בין הקורות. אין לשלושתכם מקום בבית"ר, ואל תחזרו. בשביל לגמור כל שנה בפלייאוף התחתון באמת לא צריך אף אחד Ӟכם.